אמן # 72

בס"ד

חומר איסור הדיבור בבית המדרש

בשעת התפלה וקריאת התורה בפרט בשבת

בס' שערי חיים שעל שערי אפרים, בדף קמ"ט ע"ב, וז"ל:

כבר האריכו בסה"ק די באר מחומר איסור הדיבור בביהכ"נ וביהמ"ד בשעת התפלה וקרה"ת [ולבד זה הוא חרם ר"ג מאוה"ג הובא בבאה"ג יו"ד סי' של"ד] ובשבת קודש יש איסור מוסיף כמ"ש בזוה"ק פ' ויקהל ד' ר"ה ע"ב והובא בס' כה"ח סי' קנ"א ע"ש.

ובסה"ק קב הישר כ' וז"ל ראיתי המנהג ביושבי כפרים הרחוקים זה מזה ובשבת באים למנין עשרה לבהכ"נ ברוב עם הדרת מלך מלכו של עולם הקב"ה והם עוסקים בהבלי עולם ומספרים זל"ז איך שקנה הסוסים וחמורים וזה מספר שקנה הפרה וכדומה וכל דבריהם במשא ומתן של חול ובאמת הלא פסקינן בש"ע ודבר דבר שלא יהי' דיבורך של שבת כדיבורך של חול ובחול אין רואין זא"ז ורק בשבת הם באים לבהכ"נ והם עוסקים במו"מ ושיחת חולין וטוב הי' להם יותר לשבת אז בבתיהם ולישן במטה כדי שלא יחללו שבת בדברי חול ובפרט בביהכ"נ במקום קדוש עכ"ל.

[ויפה המליץ חכם א' ע"ז המשך הכתוב את שבתותי תשמורו ואימתי בזמן ומקדשי תיראו זה ביהכ"נ הנקרא מקדש מעט וכאשר יהי' להם מורא ביהכ"נ אז ממילא לא יחללו שבת ודו"ק].

הישמח משה צועק מרה!

דער הייליגער ישמח משה שרייט געוואַלד!

בס' שערי חיים שעל שערי אפרים בדף ק"נ ע"א, וז"ל:

וראה נא מה שכתב בסה"ק הישר והטוב ח"ב דכ"ו וז"ל הנה הזכרתי שיש כמה עבירות שבדורינו אינם נחשבים לעבירה כלל כגון שיחת חולין בבהכ"נ ואמרתי בשם הצה"ק בעה"ח ישמח משה ז"ל עה"כ (ירמי' כ"ה) ה' ממרום ישאג וכו' שאג ישאג על נוהו דמבואר בזוה"ק דמשום זה אין ישראל נגאלין על דעבדין קלנא בשכינתא ח"ו וא' הוא מה דמשתעין בבי כנישתא וז"ש ה' ממרום ישאג ולמה ישאג הלא בידו לגאול אותנו עז"א ישאג על נוהו משום דעבדין קלנא בשכינתא ע"ש.

ובס' פלא יועץ ערך ביהכ"נ ובקונטרס יענו בקול מזה בארוכה והד' עתיקין. ומה נאמר ומה נדבר עכשיו ביותר בדורותינו שפל הזה בעוה"ר נפרצה פרץ עלי פרץ גם הרבה ת"ח אין נזהרים בזה ואין איש שם על לב, ע"כ בודאי ראוי ונכון לתקן המי שבירך הזה בכל תפוצות ישראל אולי יתנו אל לבם לתקן זה וירחם ה' עלינו ויגדור פרצותינו בבית פרץ בביג"צ בב"א.

בס' שערי אפרים דף קמ"ט ע"ב, וז"ל:

ואני תקנתי נוסח מי שבירך למי שיקבל עליו שלא לשיח שיחה בטילה בבה"כ ובבה"מ בעת התפלה ככתוב בסוף קונטרס הלז והש"ץ יאמר אותו בשלש רגלים דהיינו ביום א' דפסח וביום ב' דשבועות ובשמיני עצרת, בין אמירת הקדיש על הס"ת קודם הגבהה והמברך יתברך:

מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את כל הקהל הקודש הזה עם כל קהלות הקודש ובפרט מי שקיבל עליו לשמור פיו ולשונו שלא לשיח שיחה בטילה בעת התפלה בעבור (שפב"פ גבאי דבה"כ או דבה"מ) נדר בעבורו בשכר זה הקב"ה ישמרהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה ויזכה לראות בנים חיים וקיימים ויגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים ואורך ימים וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו ויתנשא בעושר וכבוד ויתעטר בעטרת חכמים ויזכה לעלות לרגל עם כל ישראל אחיו שלש פעמים

בס' שערי רחמים שעל ס' שערי אפרים

דף ק"נ ע"א, וז"ל:

עיין בס' שם הגדולים למרן החיד"א ז"ל הנד"מ עם הגהות ובקו"א הנקרא פליטת סופרי' מע' מ' סי' נ"ב כ' ואגב אורחא אודיע לשוקי בראי דהגאון בעל תוספת יו"ט ז"ל יסד ותיקן מי שבירך מיוחד להנזהרים מלדבר בשעת התפלה מברוך שאמר עד גמר התפלה והמה בכתובים בכל בתי כנסיות דפ"ק ונאמרים בכל ש"ק עכ"ל.

יעיין בס' עיר מבצר ח"א ד' ל"ב שכ' שראה נדפס בשם מרן התוי"ט שצריך לעשות מי שבירך בכל ש"ק למי שאינו מדבר בבהכ"נ דברים בטלים בשביל המעשה שנהרגו רבות מישראל בשנת ת"ח ואמרו למעלה בשביל שדברו בבהכ"נ ובבהמ"ד ונחייבו שונאיהם של ישראל דבר ר"ל שפגמו באות וא"ו של דיבור ונעשה דב"ר ובשביל שעשו שאר עבירות הי' רציחה ר"ל.

וכתב בס' צרור המור בפ' בהר וז"ל וכן נמשך להם הגירוש מצד חילול שבת ומחלוקת וקטטה בבתי כנסיות בשבת ויו"ט וכו' ע"ש. על כן בודאי ראוי לומר המי שבירך הזה בכל תפוצות ישראל אולי יתנו אל לבם המונים הבורים ולא יעשו שום מחלוקת ולא ידברו דברים בטלים במקומות הקדושים ובזכות זה ירחם ד' על כלל ישראל ונזכה לגאולה קרובה ולבנין בית מקדשינו בקרוב אמן.