פסח - PASSOVER

HOME        ראשי

ליל הסדר - הוראות בעניני שיעורים

המסורה היא היסוד הגדול בהלכה, ובפרט בשיעורים הולכין אחר המסורה.

1. מנהג ירושלים, שהרביעית מים היא 86.4 גרם, דהיינו 86.4 סנטימטר מעוקבים במדת נפח, ורביעית היא 2 גודל x 2 גודל x 2.7 גודל. מעתה: אם נניח שמידת אגודל היא 2 סנטימטר, נמצאת רביעית 86.4 = 4 x 4 x 5.4 סמ"ק.

2. רביעית היא ביצה וחצי.  נמצא שיעור ביצה הוא 57.6 סמ"ק, ומשקלה במים הוא 57.6 גרם.

3. כתב הרמב"ם, שמשקל כביצה מים הוא שלשה שקלים, ובקמח שני שקלים. נמצא משקל כביצה קמח 38.4 גרם.

4. הרמב"ם סובר, שגרוגרת היא שליש ביצה, אבל, יש אומרים כחצי ביצה ויותר.

5. כזית הוא פחות מכגרוגרת.

6. נמצא כזית קמח לכל היותר 20 גרם.

אבל, יש מחמירים בשיעורים עד 24 גרם, ואפילו עד 27 גרם, ולכתחילה - ודאי נכון לצאת גם ידי דעות אלה.

והנה אנו נוהגים לאכול שני כזיתים מצה להמוציא ואכילת מצה, וכן שני כזיתים לצפון - אחד זכר לחגיגה ואחד זכר לפסח. וכן ראוי לעשות.

א.  נמצא, שמי שאוכל קרוב לארבעים גרם, ודאי יצא לכל הדעות, ואין צריך לומר לדעה שלא צריך לשער בקמח. (במצות מכונה רגילות, כזית הוא קצת יותר ממחצית מצה).

ב.   עלי חסה למרור  - יש משערים לפי הנ"ל 12 גרם עד 17 גרם.

7. בשיעור אכילת פרס נחלקו הדעות.  יש מקצרים עד שלש דקות, ויש מאריכים עד תשע דקות ויותר.

למעשה: ודאי ראוי לצאת ידי כל הדעות, אבל, מי שאוכל אכילה רגילה, בלא הפסק כלל, ותארך לו האכילה יותר משלוש דקות - ודאי יצא ידי חובתו ממה נפשך.

 

 

ערב פסח שחל להיות בשבת

1. חל ארבעה עשר להיות בשבת הבכורות מתענים בשנים עשר (יום חמישי). ובודקים את החמץ בליל שלשה עשר, ומניח מן החמץ כדי לאכול ממנו (אם רוצה) עד ארבע שעות ביום השבת, והשאר מבערו מלפני השבת. ונוהגים לשרוף את החמץ בבוקר ביום הששי בשעה חמישית (כמו בערב פסח בשנה רגילה). ביטול חמץ בכל מקרה לא מאוחר משעה חמשית בשבת בבוקר.

2. אסור לאכול בערב פסח מצה שיוצאים בה ידי חובת מצות מצה, אבל בליל ארבעה עשר מותר.

3. מותר לאכול בערב פסח מצה מבושלת או מטוגנת, כגון כופתאות, שאין זה לחם כלל, ודוקא עד שעה עשירית, כי משעה עשירית ואילך אסור, כדי שיאכל מצה לתיאבון בערב. ועם כל זה מותר אפילו אחרי שעה עשירית לאכול מעט פירות וכיו"ב אם צריך, אבל לא ימלא כריסו.

4. האשכנזים נהגו שלא לאפות מצה עשירה אם לא בשעת הדחק לצרכי חולה או זקן הצריך לזה (סי' תסב, ד). לפיכך לא היו אוכלין מצה עשירה גם בערב פסח שהרי לא היתה מצויה. אבל הספרדים היו אוכלים מצה עשירה לכל הפחות בסעודה שלישית בשבת ערב פסח (תמד, א). היום שאפיית המצה היא מתועשת, ומצויה מצה עשירה לרוב, גם אשכנזים מותר להם לאכול מצה עשירה בערב פסח (עד שעה עשירית) (ערוך השלחן תמד, ה).

5. מומלץ לבער את כל החמץ ולהכשיר לפסח את כל המטבח לפני השבת, ולאכול את סעודות השבת על טהרת כשרות לפסח. בליל שבת אפשר לאכול מצה, ומי שאינו רוצה לאכול מצה גם בליל ערב פסח, יאכל מצה עשירה, וכן בסעודות הבוקר ובסעודה שלישית.

6. בסתם מברכים על מצה עשירה ברכת בורא מיני מזונות ולאחריה ברכה אחת מעין שלש. אולם (כמו כל פת הבאה בכיסנין) אם קובע עליה סעודתו חייב בנטילת ידים, ברכת המוציא, וברכת המזון. סעודת שבת ודאי נחשבת סעודה קבועה אלא שלצאת ידי שיטות אחרות מן הראוי לאכול שיעור כשלש ביצים של מצה עשירה. ברם בדיעבד אין השיעור מעכב, ואפילו אכל רק כזית או כביצה חייב לברך ברכת המזון.