| אתר הזוהר העולמי

אתר ה'תהלים' ו'דוד המלך'

דף # 3

PAGE # 3

פרק ו

גודל מעלת לימוד התהלים

א במהרש"א (בפ"ק דע"ז) כתב דלימוד בספר תהלים מביאו ליראה את ה'. ומקרא מלא דבר הכתוב עקב ענוה יראת ה'. ונמצא זה וזה מתקיימים בידו.

(הכתוב לחיים פלאג"י)

ב כל דבר שבעולם נמצא ברש"י על תהלים

הגר"ש בנו של הגה"ק דסאכטשוב סיפר שמר אביו מצוה מאוד ללמוד היטב ובהתמדה רש"י על תהלים, כי בו נמצא כל דבר שבעולם, וגם החילוק שבר"ן נדרים שבין איסור חפצא לאיסור גברא מצא ג"כ ברש"י תהלים.

(אלף כתב אות ק"ג להגה"ק ר"י ווייס אב"ד קאדלבורג ודומ"ץ בק"ק ווערבוי)

*ב מי שחשקה נפשו לידבק בו יתברך ובשבחיו ידבק ללמוד בספר תהלים.

(של"ה דף נז"ר, ועי' לעיל פרק ב אות ו')

ג לימוד התהלים יעשה לו לאדם תועלת גדול להיות לו דבקות בקונו ובתורתו ובמצותיו ומביאו לידי הכנעה ומרחיקו מלשון הרע.

(ראש דוד סדר חקת])

ד ע"י לימוד התהלים יוכל להתגבר על התאוה

עצתי הוא שבכל זמן שיראה שיצרו מתגבר עליו לא יאכל כפי שבעו רק מעט מזעיר ויהי' לבו נכנע, ועוד זאת שישב ללמוד או לומר תהלים בכונה כמארז"ל אם פגע בך משכהו לביהמ"ד ודי בזה למבין.

(הנהגות רבי יצחק ווייס זצ"ל)

ה ילמוד תהלים בכל יום. ועתה פה עירנו בכל יע"א נהג בכל בתי כנסיות ללמוד ספר תהלים אחר תפלת שחרית שמחלקין אותו ביניהם לכל א' יו"ד מזמורים או פחות או יותר. ומה טוב הוא מנהג זה כי כל א' וא' יש לו חלק כנגד הכל. ואם ילמדוהו ב"פ כל אחד ואחד יש לו חלק כנגד הכל. והנה הלא כל אדם ביציאתו מבה"כ יספר עם כל אדם אם חצי שעה או יותר ואפי' שאין מרויח מדבור זה שום דבר. ולמה לא יקנה בזמן זה חיי עוה"ב בלימודו התהלים עם הצבור ובפרט אמירת הקדיש אחר התהלים רבה למעלה ראש, שלא יש דבר להגין מפני המזיקין כאמירת הקדיש על התהלים כידוע. (הנהגות רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע)

ו זכור אל תשכח מללמוד כל ס' תהלים בכל שבוע ואם לא היה לך פנאי ללומדם, ביום ש"ק, תלמוד אותם בחול בימים מחולקים כי הם מסוגלים מאוד לשמירה ולהצלה ולמציאות חן בעיני אלקים ואדם ומעוררים את לב האדם לתורה ולתעודה להכיר גדולת הבורא כביכול ושפלות מצב האדם וממנו תוצאות חיים.\en.

(הנהגות רבי אהרן עזריאל ס"ט זצ"ל)

ז תלמדו כמה פעמים תהלים עם פירוש המילות ושיהי' שגור בפיכם עם פירש"י, בכדי שתבינו היטב בשעה שתאמרו לבקשה ותזהרו לומר חמשה קאפיטעל בכל יום לא פחות, כי בזה מלהיב הלב לעבודתו ית"ש וכבר ביקש דוד המלך ע"ה שיהי' נחשב כעוסק בנגעים ואהלות, ובזה אין חשש שלא לשמה.

(הנהגות רבי יעקב מליסא זי"ע)

ח טוב וישר לקבוע ג' שיעורין בתהלים, א' לאמור עם הצבור בכל יום כמה מזמורים, ב' ללמדו עכ"פ קאפיטל א' או עכ"פ עשרה פסוקים עם פירש"י ומצודות להבין מה שאומר, ג' להתבודד עצמו לאמור עכ"פ קאפיטל א' בהשתפכות הנפש כבן המתחטא לפני אביו, וטוב שאותו קאפיטל שלמד אתמול יאמר ביום שאחריו ביחידות כנ"ל, והשי"ת יטבר לבנו לעבדו באמת אכי"ר.

(הנהגות רבי יחזקיהו גרינוואלד זצ"ל)

ט תלמדו כמה פעמים ס' תהלים עם פי' המלות ושיהי' שגור בפיכם עם פי' רש"י ז"ל, בכדי שתבינו היטב בשעה שתאמרו לבקשה, ותזהרו לומר בכל יום ויום חמשה קפיטיל לא פחות, כי בזה מלהיב הלב לעבודת השי"ת וכבר ביקש דהמע"ה שיהי' נחשב כעוסק בנגעים ואהלות ובזה א"ש שלא לשמה.

(שיח שרפי קודש חלק שני צוואה מהה"ק אדמו"ר הר"ר יחיאל מאיר זצוקללה"ה מגאסטינין)

י לימוד התהלים מועיל לתיקון פגם הברית.

(מהריעב"ץ החדש)

יא לגמור התהלים לכה"פ פעם אחת בשבוע בציבור אם אפשר וזהו תיקון גדול לפגם הברית.

(הנהגות רבי ברוך מבודאפעסט זצ"ל)

יב נכון הדבר ללמוד בשבועות ספר תהלים כולו שהוא יום הילולא דדוד מלכנו, ונקדמה פני יוצרינו יתברך בתפלה לדוד אשר שר.

(חיד"א בספרו שמחת הרגל בלימודים לשבועות דף ו', עבודת הקודש חלק כף אחת בסי' ז')

יג מסוגל לבוא לידי יראת שמים

בתהלים עוללות יהודא וז"ל ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' ר"ת "תהלים" מסוגל לבוא לידי יראת שמים וקדושה. עוד שם בסוף תהלים וז"ל וכן יעזרנו הית"ב ע"ד כשה"ג לעשות תשובה בתוך כלל ישראל מאהבתו ית"ב ונהי' דבקים בלימוד תוה"ק וזכות לימוד תהלים יועיל לנו לכפר על כל חטאותנו כמו שסלחת לדהע"ה ברכות והודאות לשמו הגדול והקדוש שזכינו להתחיל ולגמור ברבים לימוד ס' תהלים בזכות אבות הצבור וכה ירחמנו הית"ב ברוחסה"ג, ובזכות דוד הע"ה, ובזכות רבותנו ז"ל, להתחיל ולגמור לימוד התהלים הרבה פעמים עד ביאת משיח לאו"י וש"ט בבריאת הגוף לשם הי"ת לבדו ברוך ד' לעולם אמן ואמן. עכ"ל.

יד לומר בתהלים מוגה

באמירת תהלים בכל יום ראוי לומר בספר מוגה. ומצוה רבה מי שיש לו ידיעה כו' להגיה ספר תהלים על ברור לאומרם בכל יום כראוי.

(פמ"ג בהקדמתו לאורח חיים)

מ

פרק ז

תיקון לרואה קרי ח"ו לומר עשרה מזמורי תהלים

א בספרי של ר"נ קאסיווער זצל"ה כתב דמבטיח דמי שילך באותו יום שרואה ז"ל למקוה ואומר עשרה קאפיטעליך תהלים ימחוק לגמרי החטא מזה, וטוב יותר לומר אלו עשרה קאפיטעליך.

א. מכתם לדוד קפיטיל ט"ז.

ב. לדוד משכיל קפיטיל ל"ב.

ג. אשרי משכיל קפיטיל מ"א

ד. כאיל תערוג קפיטיל מ"ב.

ה. למנצח אל תשחת קפיטיל נ"ט.

ו. למנצח על ידותון קפיטיל ע"ז.

ז. תפלה למשה קפיטיל צ'.

ח. הודו לה' קאפיטעל ק"ה. ט. על נהרות בבל קפיטיל קל"ז.

י. הללו קאפיטעל ק"נ.

ועיין אורחות חיים החדש ה' יוה"כ תרט"ו באריכות מזה, ובאירע ח"ו ביוה"כ ע"ש. [ועי' לק' בפרק... להרואה קרי ביוה"כ עוד תיקונים לזה].

(טהרת ישראל שער הטהרה אות צ"ב)

ב עשרה מזמורי תהלים עפ"י תיקון הכללי של מוהר"ן ט"ז, ל"ב, מ"א מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ.

ג ע"י אמירת תהלים יזכה לתשובה מי שרוצה לזכות לתשובה יהיה רגיל באמירת תהלים כי אמירת תהלים מסוגל לתשובה.

(ליקוטי מוהר"ן ס' ע"ג)

ד אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דהמע"ה בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקודש, והרוח הקודש מונח בתוך התיבות. וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקודש עד שנחשב כאלו אמרם דהמע"ה בעצמו

(שיחות הר"ן סי' צח)

ה ובכן צריך לומר לכל הפחות עשרה מזמורי תהלים בכל יום

(תקנה)

ו צריך לראות שימצא את עצמו בתוך כל מזמורי תהלים ובתוך כל התחינות ובקשות וסליחות וכיוצא

(לקו"מ תנינא ק"א)

ז תיקון הכללי

תיקון למקרה לילה ח"ו לומר עשרה קפיטיל תהלים באתו היום שאירע לו ח"ו. ואלו הם העשרה קפיטיל בפרטיות אשר גילה רבינו ז"ל לאומרם באותו היום שאירע לו מקרה בלתי טהור ח"ו. טז. לב. מא. מב. נט. עז. צ. קה. קלז. קן. ומי שיזכה לאומרם באותו היום בוודאי נתתקן ע"י זה.

(לקו"מ סי' ר"ה)

ח ומי שיוכל לילך למקוה לטבול א"ע קודם ואח"כ יאמרם בודאי מה טוב, כי צריכין ליזהר מאד לטבול באותו היום שיהי' האדם בלתי טהור, ואמר בזה הלשון "דאס ערשטע איז מקוה" אך אפילו אם הוא אנוס שאי אפשר לו לטבול כגון שהוא חולה או בדרך ואין לו מקוה אעפ"כ אם יאמר אלו עשרה קפיטיל תהלים הנ"ל אשרי לו. כי הם תקון נפלא ונורא מאד מאד.

(בהקדמה לתיקון הכללי)

ט נוהגין הרבה מאנ"ש לאומרם בכל יום.

(תקנה)

מ

פרק ח

א סגולה להוריד גשמים

א אמירת תהלים הוא סגולה להוריד גשמים. תהלים ר"ת למטר השמים תשתה מים

(ספר המדות ע' סגולה)

ב סגולה לרפאות החולה

בספר ליקוטי עצות ערך רפואה אות י"ב כתב שהוא מסוגל מאוד לרפאות החולה וצריך שיהי' לו בטחון חזק על זה ועי"ז יושיע ד' ויתרפא ויקום מחליו עכ"ד.

(ספר נפש היפה, ועיין בספר יפה ללב בחלק יפה לתלמוד ח"א ד' ט"ז ע"ש)

ג הבעש"ט הק' זי"ע אמר תהלים בהיותו עומד במקוה

בשם הבעש"ט ז"ל ב"ז"ע"ם תצע"ד ארץ ר"ת "זבחים" ערובין "מקואות". שע"י דברים אלו תצעד ותתיסד ארץ. עוד אמר ששמע שבעש"ט אמר תהלים בהיותו עומד במקוה.

(בית אהרן)

(ראה להלן בספר גדולת דוד מובא בשם הצה"ק מבארדיטשוב זי"ע שאמר תהלים במקוה במסירת נפש)

ד עוד אמר דאיתא בספרים דאף על פי שאין נבואה בחוץ לארץ אבל במקוה מים יוכל להיות, והראיה מיחזקאל שנתייחד לו הדיבור על נהר כבר אף על פי שהיה בחוץ לארץ כו', וכל התקשרות ואהבת חברים הכל על ידי טבילה במקוה.

(ספר ברכת אברהם, שמע ישראל)

מ

פרק ט

א האומר ג' פעמים כל התהלים ביום אחד חשוב כתענית משבת לשבת

יזהר מאד באמירת תהלים בכל יום וכו' וקבלה מן רבינו אלימלך כי האומר ביום אחד ג' פעמים כל התהלים הוא חשוב כתענית משבת לשבת.

(אהל אלימלך, דרך חסידים דף תס"ז אות תשובה)

ב חשוב כחרב וחנית נגד היצה"ר

להזהר מאוד באמירת תהלים בכל יום כי בשתים יחשב בעמוד העבודה ובעמוד התורה וכעוסק בנגעים ואהלות כמובא בגמרא ומסוגל לכל דבר.

וקבלה מן רבינו אלימלך כי האומר ג' פעמים כל התהלים ביום א' הוא חשוב כתענית משבת לשבת גם שמעתי אומרים בשם תלמידו רבינו מוהר"מ מרימנוב כי האומר ג"פ ביום אחד כל התהלים הוא חשוב כחרב וחנית נגד היצה"ר אך הכלל ידוע כי טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה.

(רחמי האב אות נ"ז)

ג אמירת כל ספר תהלים מרישא לסיפא בלי שום הפסק היא סגולה גדולה על כל צרה שלא תבוא ואחר שסיים כל התהלים יתחיל אשרי האיש ויסיים בהפסוק וכל אשר יעשה יצליח, וגם יש תקון גדול למי שאינו יכול להתענות על חטא שחטא לומר ג' פעמים כל התהלים בלילה אחד בלי שום הפסק ואף שלא יאמר שום יהי' רצון בין ספר לספר (בקבלה),

(רפאל המלאך)

ד אמירת כל התהלים ביום אחד בלי הפסק כאלו התענה שבעה ועשרים יום

הנה המורם מדבריהם הטהורים שאמירת תהלים חשוב כתעניתים אך מי שיאמר שלשה פעמים ביום אחד חשוב כתענית משבת לשבת.

ועכ"פ מי שיאמר רק פעם אחד ביום כל תהלים חשוב כשני ימים רצופין לפי חשבון משבת לשבת. וצא וראה החשבוןם מי שמתענה משבת לשבת בספר הקודש כתר נהורא ההוא אמר כאלו מתענה ה' אלפים ות"ר ימים. ומי שמתענה שני ימים רצופים כאלו התענה שבעה ועשרים יום.

וא"כ מוכח מי שאומר כל תהלים ביום אחד כאלו התענה שני ימים רצופים אשר חשבונו שבעה ועשרים יום יחידים, ועכ"פ מוכח מזה קדושת אמירת תהלים בכוונה שהוא כמו תעניתים. ויען שאין אנחנו בכוחינו להתענות אפילו שני ימים רצופים עכ"פ ראוי לנו להתאמץ ולומר תהלים בכוונה ובפרט לעתות פעם אחד כל תהלים ביום אחד להחשב לנו כשני ימים רצופים בתענית.

ואשרינו מה טוב חלקינו אשר זיכה אותנו אדונינו דוד מלכא משיחא באמירת תהלים הקדוש אשר נחשב לנו כאלו התעננו היש חיך מתוק מזה השם יעזרינו ע"ד כ"ש אמן.

(שערי פרנסה טובה)

מ

פרק י

א דוד הי' מכוון תמיד לדבר ברוה"ק

איתא בס' הקדוש כתר נהורא (בהקדמה שני'), וז"ל וזה שכתיב בדוד רוח ד' דיבר בי ומלתי על לשוני פי' כי דוד הי' מכוון תמיד לדבר ברוה"ק הן מזמור חדש שחדשו בדברו ברוה"ק הן אפילו מזמור שחידשו מכבר כשחזר ואמר אותו מזמור הי' מדבר אותו בהשגת נבואה ורוה"ק והי' מתכוון מאוד בדביקות ד' כאלו השכינה מדברת מתוך פיו וכן בלמדו תורה או תפלה וז"ש ואלה דברי דוד האחרונים פי' לא מבעי' דברי דוד הראשונים פי' אז שחידש בראשונה כל שירי דוד ומזמורי תהלים ודאי הי' ברוה"ק אלא אפילו ואלה דברי דוד האחרונים כשחזר ואמר אותן שירות ותשבחות בכל חצות לילה כדאיתא במסכת (ברכות ד' ג' ע"ב) רב אשי אמר עד חצות לילה הי' עוסק בתורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות.

וז"ש נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על. פירשו ז"ל הקים עולה של תשובה ועי"ז הוא משיח אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל רוח ד' דיבר בי ומלתי על לשוני פי' רוח ד' דיבר בי כשחדשתי שירים אלו ומלתי על לשוני כשאני משורר ומזמר אותן השירות בכל חצות לילה אני חוזר ומדבר ברוה"ק עכ"ל הקדוש (אחי אחי מאוד מאוד יש להתבונן בדברי הקדושים האלו אשר כמה וכמה יקר ומהולל ומקודש אמירת תהלים בכוונה) השם יזכנו לאמירת תהלים בכוונה ובלב טהור ועי"ז נזכה לתשובה שלימה אמן.

ב יעקב אע"ה אמר תהלים בבית לבן

במדרש שוחר טוב על תהלים (קאפיטעל כ"ד) על הפסוק שיר המעלות לולי ד' שהי' לנו יאמר נא ישראל. ישראל סבא כתיב וישכב במקום ההוא. אריב"ל כאן שכב הא כל עשרים שנה שהי' בבית לבן לא שכב ומה הי' אומר ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים.

ר' שמואל בר נחמנו אמר כל ספר תהלים הי' אומר מ"ט ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. ישראל סבא, עכ"ל. מדברי הקדושים האלו נראה קדושת תהלים שגם יעקב זקננו הקדוש אמר כל תהלים, גם אנחנו נכדיו נאמר תהלים בכוונה והשם יתברך יעזרנו עדכ"ש אמן.

ג שפתותיו של יעקב דובבות בקבר

איתא בספר הקדוש (אור פני משה על התורה פ' ויצא) וז"לם אמרו רז"ל יעקב אבינו לא מת אפשר י"ל הטעם כמו שאמרו רז"ל יעקב אע"ה אמר תהלים בבית לבן ומצאתי רמז לזה במקרא שנאמר ויעקב רועה א"ת צאן לבן תיבת א"ת אמר תהלים. והנה תהלים אומרים כל ישראל בכל יום ובכל שעה ושפתותיו (של יעקב) דובבות בקבר לכך אמרו יעקב אבינו לא מת כי חי הוא תמיד.

ואפשר זה אמרו רז"ל דוד מלך ישראל חי וקים מהאי טעם כי הוא כיון ואמר תהלים כמו יעקב אע"ה עכ"ל.

מדבריו הקדושים נוכל להוכיח גדולת קדושת אמירת תהלים בכוונה השם יתברך יעזרנו על זה אמן.

ד ע"י אמירת תהלים ניצול יעקב אבינו ע"ה ממזימות לבן הארמי

וישכב במקום ההוא, רבי יהודה ור' נחמי', ר' יהודה אמר כאן שכב אבל כל י"ד שנה שהיה טמון בבית עבר לא שכב, ור' נחמי' אומר כאן שכב אבל כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן לא שכב, ומה הי' אומר, ריב"ל אמר ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים, מאי טעמי' שיר המעלות לדוד לולא ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל ישראל סבא, ר' שמואל בר נחמן אמר כל ספר תהלים הי' אומר, מה טעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל סבא עכ"ל. הרי דלפי דרשת ר' שמואל בר נחמן אמר יעקב אבינו כל ספר תהלים בכדי להנצל ממזימות לבן הארמי.

(בראשית רבה פ' פ"ח י"א ופרשה ע"ד י"א)

ובאגרא דכלה פ' בראשית אות י"א וז"ל: יצורף יא"ת בש"ר אמרז"ל יעקב אמר תהלים בעת שהי' רועה צאן לבן, וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא והוא ר"ת י'עקב א'מר ת'הלים ב'עת שהי' ר'ועה (או) ב'ביתו ש'ל ר'מאי (כי לבן נק' כן ע"ש רמאותיו).

ובענין זה שיעקב תיקן תהלים בביתו של לבן, יעוין מש"כ באגרא דכלה פרשת לך דף קי"א וזל"ק:

"לך לך מארצך בזו"ח מפרש על ענין הנשמה כשהיא יורדת לגוף... ולפי הזהר לך לך דמסר קוב"ה לנשמה מאה מפתחין בחושבן "לך לך" לזה חוזר הפסוק השני ומפרש ענין מאה מפתחין אלו מה הן, ואעשך "לגוי גדול" זה אברהם, שהוא בהיפך אתוון "בר מאה", שהוא אדם "גדול", שתיקן קומת של אדה"ר שהי' ק' אמה, וכשהי' אברהם בן "מאה" עשה משתה גדול, ונתקיים אז ואעשך לגוי גדול, אח"כ אמר ואברככה זה יצחק דאיתא גבי' ויזרע יצחק וכו' בשנה ההיא "מאה שערים, וטעם (שזרע ט"ס) מאה שערים ויברכהו השם, שאותן מאה שערים לקביל מאה ברכות. ואגדלה שמך זה יעקב, שתיקן תהלים בביתו של לבן, ויש בס' תהלים ק' פעמים ש"ם, וכן בתורה שהיא חותמו של יעקב כמ"ש בתיקונים שימני כחותם על לבך, כ"ח ת"ם, ויש מוזכר בתורה ק' פעמים "שמים" שהוא דרגא דיעקב דאיקרי "שמים".

"וז"ס כל מעשיך יהיו לשם שמים, מאה פעמים "שמים" בתורה, ומאה פעמים "שם" בתהלים שהוא מסוד תורה שבע"פ, וז"ש ואגדלה "שמך" כמנין "שם" שיש בתהלים, שהם רומזים על סוד ק' תיבות, בסוד שיעור קומה של אדה"ר, והי' ברכה, כנגדן תיקן ג"כ מאה ברכות בכל יום.

"וז"ס י"י אדונינו "מה" אדיר "שמך" בכל הארץ א"ת "מה" אלא "מאה", שהם לקביל "ק" פעמים שם שבתהלים, אשר תנה הודך על "השמים" לקביל ק' פעמים "שמים" שבמקרא, מפי עוללים ויונקים, מיד כשבאים לזה העולם, יסדת עוז, למסור להם ק' מפתחין, וכן בסט"א עד מאה כח השד, כדאי' בפרק ע"פ, מאה ואחד פקע שידא, לכן נקרא אברהם אב "המון" בגי' "מיכאל", שהוא מלאכו של אברהם, שהוא עולה מאה ואחד, לכן מאה כבלים הם בסטרא אחרא לקביל מאה תוכחות, ז"ש למען צורריך להשבית אויב ומתנקם, לכן סמכם פסוק י"י שמך לעולם, ואח"כ י"י "בשמים" הכין כסאו", עכ"ל.

ה לזכות לתשובה

איתא בספר הקדוש מהר"ן תנינא (סימן ע"ג) וז"לם מי שרוצה לזכות לתשובה יהי' רגיל באמירת תהלים כי אמירת תהלים מסוגל לתשובה כי יש נון שערי תשובה ומ"ט שערים יכול כל אדם לכנוס בהם ולהשיגם. אך שערי החמשים הוא בחי' התשובה שובו אלי ואשובה אליכם ואלו המ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט השבטים והנה הכל חפיצים ליראה את שמך ואעפ"כ לאו כל אדם זוכה לעשות תשובה כי יש אחד שאין לו התעוררות לתשובה, ואפילו מי שיש לו התעוררות לתשובה אינו זוכה להגיע אל האות והשער של תשובה השייך לו. ואפילו אם מגיע לשם יכול להיות שהשער של תשובה סגור ומחמת כל זה אין האדם זוכה לתשובה.

ועל ידי אמירת תהלים אפילו מי שאין לו שום התעוררות לתשובה הוא מתעורר לעשות תשובה. וגם זוכה ע"י תהלים להגיע אל השער ואות השייך לו ולפתוח השער. נמצא שזוכה ע"י תהלים לעשות תשובה וזה בחינת (שמואל ב' כ"ג) נאם הגבר הוקם על ודרשו רז"ל (מ"ק ט"ז) שהקים עולה של תשובה ונעים זמירות ישראל כי ע"י בחינת נעים זמירות ישראל דהיינו ספר תהלים שיסד ע"י הוקם עולה של תשובה כי ע"י תהלים זוכה לתשובה כנ"ל וזה שאמרו רז"ל (ע"ז דף ד') לא הי' דוד ראוי לאותה מעשה אלא כדי להורות תשובה ליחיד וכו'. נמצא שעיקר הוראת התשובה ע"י דוד המלך, ועיקר התשובה של דוד המלך הוא ספר תהלים שאמרו בהתעוררות גדול מאד וברוח הקודש על שכ"א ואחד כפי מה שהוא יכול למצא את עצמו בתוך ספר התהלים ולזכות לתשובה ע"י אמירת תהלים כו' עכ"ל הקדוש חכו ממתקים.

ועוד כ' שם (בסימן ק"א ז"לם וצריך לראות שימצא א"ע בתוך כל מזמורי תהלים שנאמרו בשביל כלל ישראל בשביל כל אחד ואחד בפרט וכל אדם וכל המלחמות היצר שיש עליו וכל מה שנעשו עמו הכל מבואר ומפורש בתהלים כי עיקרו נאמר על מלחמות היצר הרע וחיילותיו שהם עיקר האויבים והשונאים של האדם שרוצים למונעו מדרך החיים ולהורידו לשאול תחתית ח"ו אם לא ישמור עצמו מהם ורק על מלחמה זאת נתיסד כל ספר תהלים כי עיקר כלל ושורש ויסוד של כל המצות להתקרב להשי"ת הוא רק באמירת תהלות ושארי תחינות ובקשות והתבודדות לפרש שיחתו בינו ובין קונו לבקש רחמים מלפניו שיקרבהו לעבודתו יתברך, ורק עי"ז זוכין לנצח מלחמה אם יהי' חזק ואמיץ מאוד תמיד להעתיר ולהתפלל ולהתחנן לפני הש"י תמיד יהי' איך שיהי' אז בודאי ינצח המלחמה אשרי לו עכ"ל הטהור.

ו ע"י תהלים אדם זוכה לתשובה

איתא בספר יסוד יוסף בפסוק "ואלה שמות בני ישראל" וגו' נרמז בסופי תיבות של כל הפסוק תיבות תהלים ותשובה (ראה אחי שכן הוא) ונמצא שע"י תהלים אדם זוכה לתשובה וא"כ היש חיך מתוק מזה וא"כ בודאי ראוי לומר תהלים ביראה באימה ורעד ורתת שנזכה לתשובה שלימה אמן כי"ר.

ז כעוסק בנגעים ואהלות

ש"ב הרה"ח ר' דן ב"ר פתחי' קרויס ע"ה אמר לי בשם גדול אחד מדור שלפנינו שמה שמצינו במדרש שוחר טוב א' שדוד המלך ע"ה התפלל שזמירותיו יהיו חשובים כעוסק בנגעים ואהלות אין אנו יודעים האם נענה מן השמים ובקשתו נתמלאה, מצאתי לנכון להעתיק מה שמצאתי מדברים בזה, ה"ה הרב ר' חיים וואלאזנער ז"ל בספרו נפש החיים כותב כגדול הנ"ל, אכן הרה"צ ר' משה צבי מסאווראן ז"ל מביא ראי' שמה שדהע"ה התפלל פעל בתפלתו, והראי' שמצינו בחכז"ל על מי שדיבר לה"ר שכבר כרתם דוד ברוח הקודש באמרו יכרת ד' כל שפתי חלקות הגם שרק התפלל החליטו חכז"ל שכבר פעל בתפלתו והנה מזמן דקדקתי על הלשון כנגעים ואהלות הלא בסדר המשניות אהלות קודם לנגעים ואמרתי לפענ"ד אולי דהע"ה טמן ברמז שתהלים יחשב ככל ששה סדרי משנה, כלומר כנגעים וממשיך ללמוד עד סוף טהרות ושוב מתחיל מחדש זרעים וממשיך ללמוד עד שמגיע לאהלות וזה אמרו כנגעים (ועד שמגיע לאהלות) ואהלות.

(מתהלים שערי פרנסה טובה, ועי' ע"ז במעשה מספורי חסידים ת"י נכון ע"ז, ובסדר דרך אמונה, עיין לעיל פרק ב אות ג')

ח אמירת תהלים בלב נשבר הקב"ה מוחל על כל עונות

בספר מים רבים מביא בשם ספר בית אהרן מש"כ בשם אביו הגה"ק הרב ר' אשר מסטאלין זלה"ה (בפ' בלק) וזל"ק העולם לומדים הפשט בזה, כי מחמת שנגעים ואהלות הוא חריפות לזה ביקש דהע"ה שיהי' חשוב העוסק בתהלים כאילו עוסק בחריפות, אבל לפי זה אינו מובן מה נ"מ מזה, ועוד למה דווקא הלכות נגעים ואהלות. ונוכל לומר עפ"י פשוט, כי זאת ידוע שהנגעים דבר רע למאד, ואיתא בגמ' (עירובין ט"ז) על ז' דברים נגעים באים וחושב שם על לה"ר ורכילות וכו', ועל שאינו רוצה לעשות לחבירו איזו טובה, או להלוות לחבירו איזה כלי, וכפי שמונה שם כל הז' דברים, ונמצא ג"כ התיקון בתוכם היינו שצריך להראות לכהן וכפי שנראה בעיניו אם צריך הסגר. ויש שצריך לנתוץ את הבית. ואהלות ג"כ נמצא התיקון בתוכו ע"י הזאה, אשר לזה ביקש דהע"ה שבשעה שיתעסקו ישראל באמירת תהלים וכו' שצריך כל איש לשבר לבו ולבקש מאת השי"ת על נגעי לבבו בעת אמירות תהלים, ולשוב בתשובה שלימה על קלקולו שקלקל, ולבקש מהשי"ת שיתן לו כח ומוח להתגבר נגד היצה"ר, ובלא זה עליו נאמר (ישעי' א') מי בקש זאת מידכם כו', ולזה ביקש דהע"ה כשיתעסקו ישראל בזה האופן באמירת תהלים ית' נחשב כאילו עוסקים בנגעים ואהלות "שיש התיקון בתוכן". כך כשיתעסקו ישראל באמירת תהלים בלב נשבר ימחול להם הקב"ה על כל עונותיהם ויתוקנו בכל הצריך להם. עכד"ק.

ט. האותיות מהתהלים יש להם צירופים וחיות

שמעתי שכל הדברים שעברו על דהע"ה ביום היה עושה מהם קפיטיל תהלים והיה מכניס הדברים והמאורעות באותיות ואותיות יש להם צירופים וחיות ובזה נמתקו כל הדברים והדברים עתיקין וכן כשמתפלל על איזה דבר כגון על חולי ר"ל ומלביש את הדברים באותיות ולפעמים במעשה רבא וכו' ויאיר עיני אמן.

(דגל, לוחות ארז)

י שלש עשרי הלולים כנגד שלש עשרי מדות

הללוי' הללו א-ל בקדשו וגו'. וז"ל הרד"ק זה המזמור שהוא חותם הספר יש בו שלשה עשרה הלולים רמז לשלש עשרה מדות שבהם מנהיג האל ית' את העולם.

יא כנגד י"ב חדשי השנה

מצאתי בשם תניא רבתי מה שאנו קורין הלל בר"ח וז"ל מנין שאומרים הלל בר"ח מצינו שרמזו דוד בתהלים הללויה הללו א-ל בקדשו י"ב פעמים הללו, כנגד י"ב חדשים, ומשמע הללו א-ל בקדשו, על קדוש החודש, ולפיכך אנו כופלים כל הנשמה תהלל י-ה, על שנה מעוברת שיש בה י"ג חדשים. ולי המחבר היה קשה רמז זה הרי אין אנו אומרים הלל בחדש תשרי זה ראש השנה. ואחר זה מצאתי שמרן הב"י מביא זאת באו"ח ס' תכ"ב והק' הפר"ח על זה דהא בר"ה ליכא הלל כדאמרינן אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה.

(קרבן תודה)

יב כנגד ששה שמות של הקב"ה

כל הנשמה תהלל י-ה הללוי' עולה מכוון ששה שמות אלום צבא-ות, אהי', א-ל, ש-די, אדנ-י, אלקים, והס"ת מן שמות הנ"ל אותיות ת'ה'ל'י'ם'. והנה ידוע כי אמירת מזמורי תהלים מסוגלים לתיקון עון הידוע, וסימנא מלתא, כל הנשמה תהלל וגו' עולה מכוון ברית קדש. (בית הכנסת על תהלים)

פרק יא

סגולה מהבש"ט זי"ע לומר מזמור תהלים המתאים למספר שנותיו

א ידוע מנהג שקיבל בעל התניא מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לומר מזמור התהלים המתאים למספר שנותיו, בכל יום אחר תפילת שחרית קודם אמירת שיעור התהלים כנהוג. ולדוגמא, מי שמלאו לו שלש עשרה שנה (כשנעשה בר מצוה) מתחיל מזמור י"ד. ומנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד מהמזמור הנ"ל עם פירוש רש"י, ואפשר להוסיף עם עוד פירושים. ואם המזמור מחזיק פחות פסוקים, חוזרים עליהם. ואם הוא מרובה בפסוקים, לומדים שנים או יותר פסוקים בכל ראש חודש.

ב קטע ממכתב

י"ח טבת תש"ג

.. מנהג עתיק ללמוד בכל ר"ח פסוק אחד עם פרש"י ואפשר להוסיף עם עוד פירושים, מהקאפיטל בתהלים שהוא מסומן במספר שנות חייו (פירושו כשנמלאו לו, לדוגמא, יג שנה מתחיל קאפיטל יד), ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה כמספר חדשי השנה ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שנים או יותר פסוקים בכל ר"ח.

ג קטע ממכתב

ט' טבת תש"ט

(וידוע המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן)... מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, אחר תפלת שחרית קודם אמירת השיעור תהלים בכל יום כנהוג...

(תהלים אהל יצחק)

ד מנהג מבעל התניא

עפ"י מנהג שקיבל בעל התניא ממורו המגיד ממזריטש שקיבל ממורו הבעש"ט בשם מורו, החל מיום שני דר"ח אלול עד יוה"כ אומרים נוסף על הנ"ל שלשה מזמורי תהלים (ב' דר"ח אלול א-ג).

ב' אלול ד-ו וכו'.

וביום הכפורים שלשים וששה מזמורים.

ט' קודם כל נדרי (קטו-קכג).

ט' קודם השינה (קכד-קלב).

ט' אחר מוסף (קלג-קמא).

ט' אחר נעילה (קמב-קנ).

שיעור השלשה מזמורי תהלים שאומרים

נוסף על השיעור החדשי - החל מיום שני דר"ח אלול עד יוהכ"פ, וביום הכפורים שלשים וששה קאפ'. (ראה להלן בפרק נה)

(תהלים אהל יוסף יצחק (במכתבים) עמוד ר"ח)

ה בימים שאין אומרים בהם תחנון ואין אומרים למנצח וגו' יענך, אומרים אחר התפלה לפני אמירת תהלים את המזמור למנצח יענך, אבל לא בתור סדר התפלה כי אם בסדר תחנונים.

ו סגולת אמירת מזמורי תהלים מהגה"ק מליסקא זי"ע.

בהיות הגה"ק דליסקא זלה"ה לבקר במושב זקינים הגאונים בפעסט בשנת תרכ"ט - ובא שם ת"ח אחד שהי' עמיתו וחבירו בעת למד אצלו הגה"ק בעל טיב גיטין בבאניהאט ושמח עמו מאוד - טרם הפרדו מאתו אמר הגה"ק דליסקא שירגיל עצמו לומר בכל יום מזמורים אלום

מסי' כג עד סי' כט, סי' נא, סי' עט, סי' פ, סי' פג, סי' פט, סי' צ-צא, סי' קג-קד, סי' קז, סי' קיא, סי' קלז, סי' קמט-קנ.

(דברי רבינו צבי הירש דף קלו, נעתק מכת"י הגאון ר' יצחק ווייס זצ"ל, ראבד"ק ווערבוי)

ז סגולה בעת צרה ר"ל לומר בכל יום עשרה מזמורים בעת צרה ר"ל.

נגד קו הדין

סי' עט מזמור לאסף

סי' פ למנצח אל ששנים

סי' קלז על נהרות בבל

נגד קו הרחמים

סי' פט משכיל לאיתן האזרחי

סי' צח מזמור שירו לד' שיר חדש

סי' קו הללוי' הודו לה' כי טוב

נגד קו החסד

סי' כה לדוד אליך ד'

סי' נא למנצח מזמר לדוד

סי' צ תפלה למשה כו'

בעת הגאולה

סי' צו, שירו לד' שיר חדש

והיתה לד' המלוכה והי' ד' למלך על כל הארץ

ביום ההוא יהי' ד' אחד ושמו אחד,

שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

(דברי רבינו צבי הירש הנדמ"ח דף קל"ו מליסקא זי"ע, מכת"י הגאון ר' יצחק ווייס זצ"ל, ראבד"ק ווערבוי)

ח סגולה על כל צרה שלא תבא על הציבור

בספר שער המפקיד מנהגי ירושלים הל' תענית (דף ק"ח). כתב וסגולת קריאת ויהי נועם צ"א פעמים דנהוג פעיה"ק על כל צרה שלא תבוא על הצבור.

[פרה"א ח"א (ד' מ"ב-מ"ג)].

ובעבוה"ק מהגה"ק החיד"א זי"ע בחלק סנסן ליאיר (אות א') כתב, שעל כל צרה שלא תבא יאמרו בעשרה צ"א פעמים ויהי נועם וכו' יושב בסתר כולו ויכפול פסוק אורך ימים אשביעהו, ויכוונו לשילוב הב' שמות בגימט' צ"א עכ"ל.

ט אם יש ח"ו צרה בעיר

סגולה ממקובל א' שאם אירע איזה צרה ח"ו בעיר שיאמרו כל א' אותן פסוקים בתהילים המתחילין באותיות של שם אותה העיר ע"ד משל אם העיר נקרא פראג יאמר כל פסוק המתחיל באות פ' ואח"כ באות רי"ש ואח"כ באות א' ואח"כ באות גימ"ל. ויאמרו זה בביהכ"נ ויפרוש מקודם התפלה על איזה צרה הוא אומר.

ובכתבי האריז"ל זהו סדרן, יאמר עלינו לשבח עד אין עוד. ואח"כ יאמר זה למפרע מן תי' עוד וכו' עד עלינו ואח"כ יאמר משם של מ"ב אנא בכח וכו' קבל רנת עמך עד נורא ויכוין בב' שמות אב"ג ית"ץ. קר"ע שט"ן ואח"כ יחזור עלינו ישר והפוך, ואח"כ נא גבור וכו', ברכם טהרם וכו'. ויכוין ב' שמות אלו נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג, ואח"כ יאמר עלינו ישר והפוך, ואח"כ חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק ויכוין כנ"ל, ואח"כ יאמר עלינו ישר והפוך ואח"כ שועתינו קבל וכו', ויכוין לשם שקוצי"ת ואח"כ יחזור ויאמר עלינו ישר והפוך, ואח"כ יאמר על כן נקוה לך וכו', ואח"כ יאמר מזמור ס"ג המצויר בצורת מנורה ויועיל בעזה"י.

(ספר זכירה)

י למגיפה רח"ל

סגולה שעשרה אנשים יתפללו בארבע פנות העיר פטום הקטרת ואח"כ יה"ר כאשר נדפס במעמדות ביום הראשון עיין בה"ע פ' ויראם ח"י מזמורים אלו יאמרו כל יום ואלו הן ד', ח"י, כ', כ"ג, למ"ד, ל"ח, ס"ז, פ"ד, פ"ח, צדיק, צ"א צ"ח, ק"ד, ק"ו, קט"ז, קמ"ב, קמ"ג, קכ"א ואח"כ יאמר לעולם ה' דברך נצב בשמים, ואח"כ פטום הקטרת ורבון במעמדות, ואח"כ שיר המעלות אשרי כל ירא ה' כו' וכך תאמר ערב ובוקר וסודו גדול ורם.

(אבן סגולה)

יא תהלים מרמז על תורה ומילה

הנה אמרינן בגמרא (גיטין דף נ"ד) על הפסוק כי עליך הורגנו כל היום ר' יהושע בן לוי אמר זו מילה שניתנה בשמיני (ופרש"י ז"ל הורגנו כל היום דזמנין דמיית) ר' נחמן ב"י אמר אלו ת"ח שממיתין עצמן על ד"ת כר"ש בן לקיש דאמר ר"ש ב"ל אין ד"ת מתקיימים אלא מי שממית עצמו עליהן שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל עכ"ל הגמ'.

והנה בתיבת תהלים יש אותיות מילה ואות ת' לרמז על תורה ומילה ועליהם נאמר הורגנו כל היום כלשון הגמ' הנ"ל וא"כ מוכח שבאמירת תהלים בכוונה אנחנו מקיימים הפסוק כי עליך הורגנו כל היום ואשרינו מה טוב חלקינו שאנחנו חיים וקיימים עכ"ז העיד עלינו דוד אדונינו כי עליך הורגנו כל היום היש חיך מתוק מזה והבן.

(שערי פרנסה טובה)

מ

פרק יב

א האומר תהלים בכל יום כאילו קיים כל התורה

האומר תהלים בכל יום בכוונה כאלו קיים כל התורה וזוכה להיות תחת כסא הכבוד ומצוה מן המובחר ללמוד אותו בהשכמה מעוטף בציצית

*ב מביא עליו שפע ברכה והצלחה

הרגיל בתהלים דוחה כל מיני פורענות וכמה פגעים רעים מעליו ובני ביתו ומשפחתו וכל בני דורו ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות ורחמים וחסדים ואין דבר להגין מהמזיקין כאמירת קדיש על תהלים.

(סידור בית יעקב)

ב כבר נודע סגולות ספר תהלים נורא מאד יזהר לקרות ממנו שיעור בכל יום או לפחות בכל שבוע באופן כי משנה זוהר תהלים כ"ד לא יסור ממנו וחוזר עליהם כפי כחו. וסימניך זכותם יגן ר"ת זהר כ"ד ותהלים משניות כי הלימוד בהם יגן בעולם הזה ובעולם הבא בלי ספק

(עבודת הקודש דף כד)

ב לומר בכל יום כמה מזמורי תהלים תיכף אחר חצות ולא יעבור, ואם אפשר לגמור תהלים כל יום ששייך לו מה טוב.

(סדר היום - אזהרות רבי אהרן הגדול מקארלין זי"ע, בספר בית אהרן)

ג לומר בכל יום אחר חצות כמה מזמורי תהלים ואם אפשר לגמור בכל שבוע מה טוב ומה נעים.

(הנהגות טובות רבי מיכל מזלאטשוב זי"ע מס' דרך אמת)

ד לומר בכל יום אחר חצות כמה מזמורי תהלים ואם אפשר לגמור בכל שבוע מה טוב ומה נעים.

(הנהגות טובות נוסח ב' כפי מה שנדפס בס' דרך אמת לתלמידו הרה"ק ר' משולם פייבוש הלוי זצל"ה מזבאריז)

ה לומר בכל יום תהלים ומעמדות ושערי ציון.

(הנהגות ואזהרות רבי ישראל דוב מווילעדניק)

ו לומר חמשה קאפיטעל בכל יום

תלמדו כמה פעמים תהלים עם פירוש המילות ושיהי' שגור בפיכם עם פירש"י, בכדי שתבינו היטב בשעה שתאמרו לבקשה ותזהרו לומר חמשה קאפיטעל בכל יום לא פחות. כי בזה מלהיב הלב לעבודתו ית"ש וכבר ביקש דוד המלך ע"ה שיהי' נחשב כעוסק בנגעים ואהלות, ובזה אין חשש שלא לשמה.

(הנהגות רבי יעקב מליסא)

ז לומר בכל יום תהלים שהוא נעים זמירות ישראל, וזמירות הוא מלשון לזמר עריצים שבזה מזמר ומכרית כל הקליפות והדינים והמסכים שנעשו מחמת עונות בני אדם. ובכל עת ורגע ידמה בעיניו כאלו הקדוש ברוך הוא תופס אותו שלא ישוב אחר תאוותיו השפלות והזרות. כמא"ה תפסו בבגדי' ויפול עליו אימה גדולה ויראה.

(הנהגות רבי מרדכי מטשערנאביל)

ח יזהר לומר בכל יום תהלים קודם תפלת שחרית ולא יפחות מעשרה קפיטיל.

(הנהגות רבי פנחס מקאריץ)

ט עשרה מזמורים - תיקון גדול

יאמר בכל יום עכ"פ עשרה מזמורים כי כל עשרה מזמורי תהלים הם תיקון גדול, וימצא א"ע בכל מה שעובר עליו בהתהלים, וגם כל ההודאות שבתהלים יאמר על עצמו, היינו על חסדי השי"ת שעשה עמו מעודו.

(הנהגות רבי יצחק ברייטער)

י לומר בכל יום אחר התפלה מזמורי תהלים אלו כ"ח מ"ט פ' פ"ט צ' צ"ו צ"ח קל"ו קל"ז ק"מ ק"ן, (תהלים ירושלים)

(הנהגות רבי ישראל חיים מקוו"ד)

יא יאמר כמה קאפיטעלאך תהלים לפני התפלה.

(סידור בית אהרן וישראל סטאלין)

יב אחר ברכת התורה

אחר ברכת התורה יאמר איזה שירות ותשבחות ותהלים ואם הוא בימי החורף יאמר לפרקים ולא בתמידות תיקון חצות ואם יכול איזה בר ישראל הקדוש לומר תיקון חצות אפילו בקיץ מה טוב ומה נעים לו ועיקר זמן אמירת תיקון חצות הוא מחצות לילה עד שעה שלישית ואאמו"ר מובהק היה נוהג בימי הקיץ לבד שיהיה ניעור עד קדרותא דשחרא אבל כשקם אדם ממטתו אחר שעה שלישית טוב לפניו יותר לומר שירות ותשבחות תהלים.

(הנהגות רבי אליעזר צבי מקאמרנא)

יג בתהלים יוצא ידי חובתו

הרוצה למלאות ידו להיות מבני החבורה לא יעבור עליו יום אחד בלא תורה הן קודם התפילה או אחר התפילה אפילו אם עוסק במשא ומתן כל היום יפנה א"ע לשעה הן קודם התפילה או אחרי' ללמוד איזה דבר תורה כפי ההשגת שכלו ומי שאינו בר הכי על כל פנים יעסוק בתהלים ומעמדות בכל יום ויוצא ידי חובתו.

(הנהגות רבי צבי אלימלך מדינאב)

יד לא יעבור מלומר כמה מזמורי תהלים בכל יום ויום.

(הנהגות רבי מענדל מוויטפסק)

טו לגמור תהלים פעמים בשבוע

הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע היה נוהג לגמור תהלים פעמיים בשבוע פעם אחת במשך ימות החול ופעם אחת ביום השבת, כי תהלים כמנין כפר ב' פעמים ק"נ מזמורים שבתהלים.

טז סגולה גדולה לאריכות ימים

הקורא תהלים בכל יום, והקורא בקול רם ומוציאם בפה, וכן ברכת המזון האומר בקול רם מאריכין לו ימיו ושנותיו, וזה אמר דוד בתמניא אפי' קולי שמעה כחסדך ה' כמשפטיך חייני (איזה קול תשמע, שתחייני, זהו) קול החיים. (עירובין נ"ד).

(הנהגות רבי חיים פאלאג'י)

יז אחר חצות

יאמר מזמור תהלים בכל יום תיכף אחר חצות ולא יעבור ואם אפשר לאמר כל ספר תהלים מה טוב.

(הנהגות רבי שמואל ממעזיבוז)

יח לגמור תהלים אחר תיקון חצות

לומר בכל יום כמה מזמורי תהלים כסדר תיכף אחר תיקון חצות ואם אפשר לגמור כל תהלים כסדר תיכף אחר תיקון חצות ואם אפשר לגמור כל תהלים בכל שבוע אזי מה טוב ומה נעים.

(הנהגות רבי משה מקאזניץ)

יח* ההולך בדרך ים ילמוד בכל יום בספינה מזמורי תהלים בכוונה והכנעה.

(סידור "מהריעב"ץ החדש")

יט תהלים סגולתו לגרש חלומות רעים

והיו מעשים שצפה רבנו ברוה"ק בלי כל נטילת פתקא כלל, הרה"ג ר' חיים זצ"ל האבד"ק באלשוועץ, ראה בחלומו פעמים ושלש שבא אליו אחד ממכיריו שהלך כבר לעולמו, ודרש ממנו שילך עמו לעולם האמת, דכא החלום הרע ההוא את רוחו מאד, וחש ונסע אל רבנו, ויהי כאשר אך צעדו רגליו על מפתן חדרו, קדם רבנו פניו בשאלהם האתה אומר תהלים בכל יום? כן! השיב הרב, אם כן, חזר רבנו ואמר, הלא אומר אתה בודאי גם תפלת יהי רצון שלפני אמירת תהלים ושם נאמר "ואל תקחני מן העולם הזה קודם זמני עד מלאת שנותינו בהם שבעים שנה", נסתתמו דבריו ולא היו לו מה לספר עוד לרבנו אחרי שכבר נענה לו טרם אמר, נתפטר מאת רבנו וחזר לביתו ואותו נפטר לא יסף עוד להבהילו בחלומו.

(פאר יצחק דף י' תולדות מרן הגה"ק מהרי"א מזידיטשוב)

כ ירגיל עצמו באמירת תהלים

קודם כל תפלה יאמר קצת תהלים ובפרט קפי' כ"ה ויכוון למסור נפשו על קדושת השם וקפי' נ"א ויהרהר מאוד בתשובה וקאפיטעל פ"ו.

אחר כל התפלה לומר ק' ק"ג וק"ד ויאמר היה"ר אחריהם.

(הנהגות טובות מהצה"ק בעל ישמח משה זצוקלה"ה)

כא יאמר כמה קאפיטעלך תהלים אחר חצות חוק ולא יעבור.

(רב ייב"א)

ד זקיני הצה"ק מסטרעליסק זי"ע אמר דהע"ה היה יכול לחבר ספר תהלים ואני יכול לומר תהלים.

(אמרי קדוש מאדמו"ר הרב הקדוש רשכבה"ג שרף ונורא מסטרעליסק זצוקלה"ה)

כב תשובה לבעל חוטא ר"ל

בתשו' נוב"י קמא (סי' ל"ה) מש"כ בענין סדר תשובה לבעל חוטא ר"ל, וזלה"ק, וידבק מאד בשירות ותשבחות של דהע"ה, שזה דבר גדול להלהיב בלב האדם אהבת הבורא ב"ה וכו' ששירותיו בודאי מועילים, עכלה"ק.

וע"כ ראוי ונכון בעת אמירת תהלים לעיין במפרשי המקרא, מה שכתבו בכוונת דברי דהע"ה, ובפרט בפירושיהם של גאוני וצדיקי ארץ, שמחמת רוב קדושתם ומעלת צדקתם זכו לכוון לאמיתת הדברים, ובזה יוסיף גם זכותם הק' לזכותו של דוד מלכא משיחא, שתתקבל תפילתו ברחמים ולרצון לפני הבורא יתב"ש לעד ולנצח נצחים.

כג עיקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו למצוא א"ע בתוך כל מזמור ומזמור כי תהלים נאמר בשביל כלל ישראל ובשביל כאו"א בפרט וכל אדם כל מלחמת היצה"ר וחיילותיו שהם עיקר האויבים והשונאים של אדם וע"ז ביקש דוד שיצלהו השי"ת מהם וכמו כן כל אדם צריך לפרש כ"ז על עצמו ואפי' הפוסקים שדהמע"ה משבח א"ע כגון שמרה נפשי כי חסיד אני וכיוצא בזה גם זה צריכין לדון א"ע לכף זכות ולמצוא בעצמו איזה נקודות טובות בכדי להתחזק עי"ז בעבודת ד'.

(דרך הטובה והישרה)

פרק יג

א לומר תהלים בלילה קודם שכיבה

לומר (קודם שכיבה) ארבע המזמורים הראשונים מספר תהלים.

(הנהגות רבי יוסף מפוזנא)

ב בכל לילה קודם השינה יקרא ק"ש של האריז"ל מעומד, וד' מזמורי תהלים הראשונים.

(הנהגות רבי ישראל דוב מווילעדניק)

ג מעשה ומופת ע"י המטפחת של רבינו בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע

אספר מה שאירע עם המטפחת שהיתה לי מרבינו זי"ע. פעם אחת נסעתי בחורף במדינת אונגארן במחוז ניער. ובאתי ביום ה' בלילה לכפר אראנאש והיה שם אחד מחסידי צאנז ושמו ר' נפתלי. והייתי רגיל להיות אצלו בש"ק בדרך נסיעתי, אך אז הייתי נחפז מאד לדרכי ולא רציתי להשאר שם על ש"ק. רק ליסע לכפר השני אשר שם היה גם כן דר אחד מחסידי צאנז. ועל כן תיכף בבואי לאראנאש בקשתי תיכף את הר' נפתלי שלא יבקש אותי על ש"ק, כי מחמת החפזון הנני רוצה ליסע הלאה. ואמר לי הר' נפתלי כי נכון מאד שאסע לכפר השני על ש"ק, כי זוגתו איננה בבריאות, על כן אין רוצה לבקש אותי על ש"ק. ולא אמר לי כלל ענין החולשה של אשתו. והיו שם אז אצל הר' נפתלי עוד שני אנשים אורחים, ואכלנו סעודת הלילה ואח"כ הלכנו לישן לחדר שני. וכמו ב' שעות שעברו בשינה, נעשה רעש גדול וצעקה בבית, כי אשת הר' נפתלי היתה אז יושבת על המשבר (וכבר ילדה לפני זה כמה בנים, אך אז הקשתה בלדתה. והמילדת אמרה בתחילה כי אין לפחוד, כי הכל הולך כראוי, רק שנתעכב מעט). אך עתה באמצע הלילה התחילה המילדת לומר כי היולדת היא בסכנה, ושעל הילד שוב אין לחשוב כלל. ובכפר הזה לא היה שום רופא ולא מילדת אחרת. ורץ הר' נפתלי לכפר השני לקרוא מילדת אחרת. ובינתיים הבכיות והיללות נתעצמו מאד על ידי בני הבית וע"י הזקינה אם היולדת. ופתחו החלונות והפתחים וזעקו מרה שיבאו להציל ולפקח. אך מחמת כי היה ליל חורף ובכפר לא בא שום איש, ואני ושני האורחים לא יכולנו לעשות מאומה, אמרתי אליהם שנאמר תהלים, והתחלנו לומר תהלים. אח"כ נזכרתי שרבינו ז"ל היה רגיל לצוות לומר צ"א פעמים ויהי נועם, וצויתי להם שיאמרו עמי. אך הרעש הצעקות היו גדולים מאד מאד, וחשבתי רק עצות מה לעשות, ונזכרתי בתוך כך שיש עמי המטפחת מרבינו זי"ע. ולקחתי המטפחות ונתתי להזקינה אם היולדת שתניח אותה על היולדת. ויהי תיכף כשהניחו המטפחת על היולדת באו אצלנו לומר מזל טוב, כי תיכף ילדה את הילד, והוטב להיולדת. אח"כ בא ר' נפתלי לביתו ואמרו לו מזל טוב, ולא הניח אותי עוד ליסע משם על ש"ק. והיה לנו ת"ל ש"ק שמח. השי"ת יעזור תמיד לכ"י עם כ"ט.

(כל הכתוב לחיים דף ס"ג)

ו לברית מילה

כתב הרש"ל (שבת ק"ל) שנוהגין לומר ביום המילה מזמור י"ב בתהלים למנצח על השמינית. ע"ש שנותן טעם לזה. ובעל ברכת הזבח (מנחות מ"ג ב') כ' לומר מזמור למנצח בנגינות על השמינית (שם ו') ע"ש טעמו. (סוד ה')

מ

פרק יד

א לומר כל התהלים ביום שבת קודש

ובעד פגם הדיבור יהי' נעור כל ליל ו' כל הלילה, וילמוד כל הלילה, ובאם אין ביכלתו להיות נעור כל הלילה אזי יאמר כל הספר תהלים, עד גמירא ביום שבת קודש בלי הפסק.

(הנהגות רבי מרדכי מטשערנאביל)

ב הצה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע הי' אומר אחר תיקון חצות ספר תהלים, ובשבת קודש הי' גומר כל התהלים

יודעים אנחנו רק מזה שאחר שאמר תיקון חצות היה אומר בכל יום ספר תהלים אחד, וביום עש"ק וש"ק היה גומר כל ספרי תהלים פעם שנית, אח"כ היה עוסק בתורה בנגלה ובנסתר, וקודם שהאיר היום היה כותב רובי תורתו בחבוריו הקדושים, והעיד נכדו הרה"צ ר' יודא צבי זצ"ל מדאלינא ששמע מפיו הקדוש שאמר פ"א "שכשהוא יושב וכותב את חבוריו הוא טובל את עטו טבילה אחת בדיו וטבילה שניה בדם לבבו", ותלמידו ריו"מ מספינקא (בהקדמתו לספר של רבנו עה"ת) מעיד "שבשעה שכתב רבנו את ספרו היה דבוק בחי העולמים עד אין סוף וכמעט שהיה בטל במציאות מרוב דביקות ולסיבה זאת קצר במקום שיש להאריך".

(פאר יצחק דף 87 תולדות מרן הגה"ק מהרי"א מזידיטשוב)

ג תיקון לפגם הברית

שמעתי משמו של הרב הקדוש מוהר"ר מרדכי משטערנאבל זלה"ה שסגולה לזה להתענות בעש"ק. ובשבת קודש יאמר תהלים וטוב לתיקון החטא הזה עכ"ל.

(דברי יחזקאל פ' שמות)

ד שמעתי מפי איש זקן ירא שמים וחסיד שאמר לי בתורת עדות ששמע מפי הרב המגיד הקדוש מוהר"א מטריסק זצוקלל"ה שאמר בשם אביו הרב המגיד הקדוש מהר"מ מטשערנאבל זצוקלל"ה שהוא שמע מאביו הרב המגיד הקדוש ר' נחום זצוקללה"ה בעהמח"ס מאור עינים. איך ששמע מפי אליהו הנביא שהתיקון על חטאת נעורים הוא שיעשה כל הדברים הנאמרים מטה ובטח לא ישאר עוד שום רושם בשמים וכו'.

א. לומר כל ספר תהלים בשבת קודם התפילה בלי הפסק.

ב. להתענות בשובבים ביום ו' עש"ק. ובשנת העיבור להתענות ג"כ ת"ת בעש"ק.

ג. להיות נעור בליל ו' עש"ק כל הלילה ללמוד כל הלילה כל מה שיכול.

ד. לתת צדקה בכל עש"ק לעני הגון, עכ"ל. [ועי' לעיל בפרק ה' דברי הרב החיד"א אות ט].

(בנין יהושע דף ס"ב)

ה לומר כל התהלים בשבת הוא תיקון הדיבור

הגה"ק המגיד דטריסק זצ"ל בספה"ק מגן אברהם עה"ת בהפטרת דברים כתב תיקון הדבור הוא בשבת ולכן יאמר בשבת קודש כל ספר התהלים בלי הפסק שום דבור ואפילו ביה"ר רק ג' פסוקים לכו נרננה בתחלה, וג"פ מי יתן מציון לבסוף, ויחזור ויאמר המזמור אשרי האיש כדי שיהא נעוץ סופו בתחילתו, ויש כוונה בזה שזה תיקון הדבור. ע"כ. (ועיי"ש ברמזי הפטורה לשבת חנוכה)

ה לומר תהלים בלילה בליל שבת קודש

משום אזהרת רז"ל ד"לא יקרא לאור הנר" מותר לקרות מפני שהם שגורים ושרי לקרות. (ועיין מה שכתב בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' כ"ה)

ו בספר מעיין הברכה סימן כ"ג כתב לומר כל ספר תהלים בשבת קודש קודם התפלה בלי הפסק וכו'.

ז האומר ג' פעמים תהלים ביום אחד חשוב כתענית משבת לשבת

רבינו מוהר"ם מרימנוב זלה"ה אמר האומר ג"פ תהלים ביום אחד הוא כחרב וחנית נגד היצה"ר ע"כ.

קבלה מרבינו הרבי אלימלך זלה"ה האומר ג' פעמים תהלים ביום אחד הוא חשוב כתענית משבת לשבת.

(רחמי האב אות נ"ז)

ח מזמורים לשבת

הבעל שם טוב זלה"ה נבג"מ יסד לומר בכל ערב שבת מזמור ק"ז (הודו) מחמת שצריך לזכך עצמו יותר ויותר בעת ההיא.

(מאור עינים פרשת בשלח)

ט במזמור הבו לה' יכוין האדם לקבל תוספות נפש יתירה, והנה כתוב בכתבי האריז"ל שע"י אמירת מזמור זה נעשים תקונים נוראים בעולמות העליונים הקדושים, שבאמירת ג' פעמים הבו לה' עושין תקון בפ"ע וכן בז' קולות ובי"ח שמות הוי"ה, ובי"א פסוקים, ובצ"א תיבות שבמזמור הזה, מכל דבר ודבר עושין תקונים גדולים, בתיבות הבו לה' בני אלים יכניס האדם בלבו שמחה עצומה עד מאד על זה שאנו נקראים בני אלים, בני אברהם, יצחק ויעקב שנקראים אילי הארץ, על כן כדי לעורר הכוונה תאמר בקול ובכח עצום במתון ובשמחה ותכוין ע"י אמירת מזמור זה לעשות תקונים גדולים למעלה ולעשות בזה נחת רוח להשי"ת.

(עיין יסוש"ע)

י בשבת בראשית מתחילין לומר "ברכי נפשי"... (תהלים קד), |[(מענין מעשה בראשית וגבורת השי"ת בעשותו פלאי היצירה) וט"ו פרקי "שיר המעלות" כנדפס בסידורים (ראה בסוכה ג"ן): בשעה שכרה דוד שיתין כו' אמר ט"ו שיר המעלות ואסקיה כו', נמצא שיש במזמורים אלה משום קיום מעשה בראשית שאלמלא אמרם דוד המלך ע"ה היה העולם יבש ממים, ואומרים אותם עד שבת הגדול. (דבר בעתו)

מ

פרק טו ענף א

שבת מברכים החדש

מנהג חב"ד לגמור את כל התהלים בשבת קודש מברכים החדש, בהשכמה לפני התפלה, וק"י אחריו. אם יש "חיוב" - אומרים קדיש יתום אחר כל יה"ר שלאחר כל חומש וחומש מה' חומשיו.

(תקנת מוהריי"ץ מליובאביץ נ"ע)

מ

פרק טו ענף - ב

ערב ראש חדש

א ערב ר"ח אחר חצות קורין כל ספר תהלים

בפר"ח בסי' תי"ז מביא מנהג ירושלים עיה"ק תוב"ב ביום משמרת ר"ח הוא ער"ח אחר חצות קורין כל ספר תהלים ובין ספר לספר מאריכין בתחנונים. [ועיי' ג"כ בספר סגולת ישראל מערכת ימים גבי יום כ"ח].

ב בכל ער"ח יאמר לא פחות מח"י מזמורי תהלים, ויתן לצדקה כפי השגות ידו.

(הנהגות רבי ישראל דוב מווילעדניק)

ג עיין בפר"ח מנהג ירושלים עיה"ק תובב"א שבער"ח מאריכין בתפלות ותחנונים ואח"כ מתקבצין יחידי סגולה בביהכ"נ וביהמ"ד וקורין קודם חצות פרשת קרבנות פ' ויקרא כולה, ופ' צו עד להקריב את קרבניהם במדבר סיני, ובישעיה סי' ב' מן נכון יהי' עד ולא למדו עוד מלחמה, ובסי' י"א ויצא אומר מגזע ישי מעד גדול בקרבך קדוש ישראל, ובירמי' ל"א מצא חן במדבר עד ולא יהרס עוד לעולם וכו' ואחר חצות קורין כל ספר תהלים ובין ספר לספר מאריכין בתחנונים וכו' ע"ש.

(ליקוטי מהרי"ח)

ד מנהג הבעש"ט היה לגמור תהלים בכל ערב ראש חודש.

בכל ערב ר"ח עושים משמרה שלומדים אחר חצות בתהלים בכנופיא ולפעמים מרבים בסליחות.

(הנהגות רבי שלום שרעבי)

ה בערב ראש חודש צריך ג"כ להתוודות כנזכר לעיל על כל מה שעבר ויקבל (על כל) מה שיבוא, ואם באפשר יאמר תהלים עד גמירא בלי הפסק כ"ז בסוד מיעוט הירח התגברות החיצונים מאוד ובזה הוא מכניע כמ"ש מי ימל"ל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, ובערב ראש השנה יתוודה ג"כ על כל מה שעשה בגלגולים הראשונים בדברים אלו שהם הראיה ושמיעה והריח והדיבור ושימוש ותנועה ומישוש והילוך, ויקבל עליו שמיום הזה והלאה לא יעבור על מצותיו רק שיעשה כל מה דאפשר לעשות.

(הנהגות רבי שלום מפרוביטש)

מ

פרק טז

ראש חודש

למנהג ספרד ואשכנז אומרים "ברכי נפשי".. (תהלים קד), שהוא שיר ר"ח (בגלל הכתוב בו: "עשה ירח למועדים"...).

בקצת קהלות אין אומרים ברכי נפשי (מג"א תכ"ג סק"ה) וכן מנהג קומרנא.

פרק יז - ענף א

א דיני ומנהגי ער"ח אלול

מנהג יראים ואנשי מעשה לומר סדר יום כיפור קטן בער"ח אלול, אף במקום שאין אומרים אותו בשאר חדשים כדי שיכינו לבם לתשובה

ויש שנוהגים רק לסיים כל תהלים.

(הגה"ק הרבי ר' צבי מזידיטשוב והגה"ק מהרי"א מזידיטשוב זצ"ל לא אמרו יו"כ קטן, כמ"ש בספר הנהגות מהרי"א דף י"א וכן מנהג בעלזא, וויזניץ וסקווער שאין אומרים יו"כ קטן, אבל מסיימין כל התהלים ברבים)

ב נוהגים לומר בכל יום מר"ח ואילך עשרה מזמורים ומתכוונים לגמור כל התהלים שני פעמים קודם ר"ה כמנין כפר. ויש מנהגים שונים בסדר אמירת תהלים בחודש זה ותכלית כולם לסיים שני פעמים תהלים בחודש זה (מט"א סעיף ח'). ביה"ר שאומרים אחר תהלים כיון שאין אומרים ספר שלם יש לומר בזכות מזמורי תהלים שקראנו לפניך בזכות פסוקיהם ותיבותיהם וכו' (מט"א סעיף ח'). הנוהגים לומר תהלים כל חודש אלול עד ר"ח אין להתחיל בר"ח

(פמ"ג בא"א סי' תקפ"א סק"ב וסידור יעב"ץ דיני חודש אלול אות ה' ומ"ב שם סק"א)

ג בחודש אלול מותר לומר תהלים בלילה אף קודם חצות.

(אמרי פנחס להגה"ק הרבי ר' פנחס מקארעץ זי"ע אות תקמ"ו ותקמ"ח. וראה בא"א [בוטאשטש] סי' רל"ח דאין שום קפידא לומר תהלים בלילה דהוי כלימוד משניות שזמנו בתחילת הלילה)

ד רביה"ק זצ"ל הי' תמיד מתפלל עם הקהל ביחד בביהמ"ד שבביתו שחרית ומנחה ומעריב, רק מחודש אלול הי' רבינו הולך בבוקר להתפלל לביהמ"ד של העיר. ואינני יכול לתאר לכם גודל הפחד שהי' בכל העיר כשהתחיל רבינו לילך לביהמ"ד דהעיר להתפלל. כל אנשי העיר היו מרגישים שהוא חודש אלול והי' הקהל אומרים בציבור ח"י קאפיטיל תהלים, רק ביום עש"ק לא היו אומרים אחר התפילה, אלא לפני אור היום הי' הציבור ביחד גומרים כל תהלים. ובכל חודש אלול הי' רבינו מצווה להתפלל לפני התיבה לבעלי תפילה שהיו מתפללים בהתלהבות כדי לשבר הלבבות בשמחה. בחודש אלול הי' רגיל רבינו זצ"ל לומר התורה בניגון מיוחד המעורר לתשובה.

(דרכי חיים צאנז דף כט מע' מנהגים אוצר החיים מנהגי צאנז בעניני חודש אלול)

מ

פרק יז - ענף ב

א חודש אלול

אם חנן לו אלקים עושר חטאיו בצדקה יפרוק וירבה בימים אלו בצדקה והלימוד זהר תקונין משניות ותהלים.

(עבודת הקודש במורה באצבע סימן ח דף 29)

ב מענין גודל מעלת הלימוד זוהר ומשניות עי' לעי' בסי' ב' אות י"ח וכתוב בשערי הקודש, ומענין תהלים בסי' ג' אות מ"ה עיי"ש באורך, ואם זה בשאר ימות השנה מה גדול מאד השכר של מי הלומד בדברים אלו, כ"ש בימים אלו שהם קודם יוה"ד בודאי ראוי להתאמץ בהם ללמוד ביתר שאת.

(שערי הקודש אות כ"ג)

ד תהלים בציבור בחודש אלול

כתב במטה אפרים סי' תקפ"א סעי' ח', נוהגין בכל יום של ימי החול מר"ח אלול ואילך אחר התפלה אומרים בצבור עשרה מזמורים תהלים ומתכוונים לגמור כל תהלים קודם ר"ה והוא עולה כמנין כפ"ר וכו' עיי"ש וכ"כ בסי' היעב"ץ.

ה בספר אגרא דכלה בצירופי בראשית כתב, בראשי"ת יצורף אותיות ית"ב אר"ש. מנהג ישראל תורה הוא לומר תהלים בכל חודש אלול, ר"ת י'אמרו ת'הלים ב'חודש א'לול ר'צוים ש'בחיו.

ו בלקוטי מהרי"ח כתב רמז לזה עפ"י מה שכתוב ויאמרו לאמר אשירה לה', ר"ת אלול, ור"ל שאמרו לומר שירות ותשבחות לה' וזה בחודש אלול כרמז הר"ת.

ז המנהג בחודש אלול תשרי לסיים כמ"פ כל תהלים ברבים אצל חסידי צאנז, בעלז, סקווער, וויזניץ, זידיטשוב, סאטמאר, גער, טאש, מונקאטש, תולדות אהרן, באבוב, קאשוי, קלויזנבורג, ועוד.

ח בחודש אלול אמרו בציבור אחר תפילת שחרית ח"י קאפיטעל תהלים, וביום הששי השכימו קום לפני האיר היום וגומרים לפני התפילה כל סדר תהלים. (ד"ח). [וכבר הבאנו לעיל מהשלה"ק שכתבם מי שחשקה נפשו לדבק בהשי"ת ובשבחיו, אז ידבק עצמו בספר תהלים, (וכבר אמרו רז"ל שהתפלל דוד המלך ע"ה שיאמרו זמירותיו בבהכנ"ס וביהמד"ר, כי אין לנו דבר גדול מספר תהלים שכלול מן הכל, רבים מזמורים שבחים להשי"ת, ורבים מזמורים הם על התעוררות התשובה, ורבים מזמורים הם על בקשות מחילה וסליחה, והכל מיד ה' השכיל דוד המלך ע"ה ברוח הקודש. וכבר האריכו בספרים מגודל ענין אמירת תהלים בכלל ובפרט בימים הקדושים לעורר רחמים על כלל ישראל ואכמ"ל)

ט מנהגי אפטא-זינקוב: בחודש אלול נהגו לגמור את כל ספר תהלים בערב ש"ק ובש"ק, וע"כ חילוק לומר בכל יום ל' מזמורים, ובזינקוב היו אומרים תהלים גם בער"ש, רק לא בשבת, ושם נהגו ביום ה' לומר סדר תהלים של ב' ימים.

מ

י אמירת תהלים עפ"י מנהגי חב"ד בחדשי אלול תשרי

שיעור השלשה קאפ' תהלים שאומרים בחודש אלול תשרי (ראה לעיל פרק י"א אודות תקנה זו).

יא בספר שמועות וסיפורים כתב שהרה"ק מהרש"ב נ"ע אמר שבחודש הזה הוא העונה "דער סעזאן" של אמירת תהלים ע"כ.

פרק יז - ענף ג

דיני ומנהגי חודש אלול

(מספר מטה אפרים)

העתקנו כאן חלק מסימן תקפ"א מספה"ק "מטה אפרים" אשר האיר לעולם כולו בחיבורו הנורא, ובבקיאותו הכי מפליאה, והעתקנו דברים כהווייתן בלי תוספות או מגרעת נתן, מספר הנ"ל, והרגיל בחיבורו יודע ועד כי המחבר משתמש בלשון קל מאוד ואפילו קטני קטנים ירוצו קריאתם בו. (סדרנו בסדר יפה ונעים, ענין וענין לבדנה)

א בספר מטה אפרים (סימן תקפ"א סעיף ו) וז"לם

נוהגין במדינות אלו מר"ח אלול ואילך עד יו"כ לומר בכל יום אחר גמר התפלה מזמור כ"ז בתהלים.

[¯ובקצה המטה אות י"ג וז"לם עאל"מ שהוא עפ"י המדרש שוח"ט ושם במזמור כ"ז וכן במד"ר ויקרא פכ"א לא נזכר רמז על סוכות רק נמצא בספרי מוסר וכן בפסיקתא רבתא לאומרו עד הו"ר וסמכו על פסוק כי יצפנני בסכו וכו' והו"ר הוא יום אחרון דסוכות ואומרים גם בשמיני עצרת משום ספיקא דיום השביעי של סוכות ובסידור האריז"ל להר' שבתי כתוב לומר המזמור הנ"ל עד אחר שמחת תורה ע"ש ובסה"ק שם טוב קטן זל"ק וצריך להזהר מאוד שיאמר זה המזמור ערב ובוקר מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה אזי הוא מובטח שיוציא שנותיו וימיו בטוב ויכניע עי"ז כל המקטריגים ויוצא בדימוס זכאי בדין יעו"ש באורך, וסגולת זה המזמור גם כל השנה מועיל לכמה דברים (בס' ימלט נפשו סי' ה' ועבוה"ק בחלק סנסן ליאיר אות ט') והעיקר לאמר' בכוונה שלימה ולא כמצות אנשים מלומדה ע"ש].\en.

(ובאלף למטה אות ו' וז"לם ויסוד המנהג עפ"י המדרש שוחר טוב אורי בר"ה וישעי ביוה"כ ואח"כ כי יצפנני בסוכה שהוא רמז לסוכות)

לדוד ה' אורי וישעי בוקר וערב. ואומרים אחריו קדיש יתום ואנו נוהגין לאומרו עד שמיני עצרת ועד בכלל.

[[ובקצה המטה אות י"ג וז"לם וגם נהגנו לאומרו כו' נ"ב בגליון המט"א של מו"ח הגה"צ זצ"ל וז"לם אבל רבים נוהגים לומר אחר מוסף כש"כ בסמוך ויראה לי שבמקומות שאומרים אותה אחר גמר התפלה ור"ל אחר תפלת מוסף וגם בערבית אחר מעריב וא"כ הנוהגין לומר בערבית אחר מנחה וביום שיש מוסף אחר מוסף לא שפיר עבדו, גם נראה מד' המחבר שמזמור ברכי נפשי אומרים אחר מוסף ויש נוהגין שאומרים אחר שחרית וא"כ יש לעשות כן לומר היום ואח"כ ברכי נפשי ואח"כ המזמור עכל"ה].

וגם נהגנו לאמרו בכל יום שיש בו מוסף אחר גמר תפלת שחרית קודם אין כמוך, ובערב אומרים אותו אחר תפלת המנחה.

[ובקצה המטה אות י"ג וז"לם אחר תפלת מנחה, ויש מקומות נהגו לאמרו אחר תפלת ערבית וכל מקום יעשה כמנהגו]].

(ובאלף למטה אות ה' וז"לם ויראה לי כו' עיין בפר"ח סי' תרפ"ה ומ"ש ביד אפרים שם מדברי רש"י בסוכה דף נ"ד ד"ה לידע ודברי הפר"ח צ"ע)

ויראה לי שבמקומות שאומרים אותו אחר גמר התפלה אזי בר"ח יש להקדים מזמור ברכי נפשי למזמור אורי וישעי. וכן במקומות שאומרים אותו אחר תפלת שחרית.

[ובקצה המטה אות ט"ז וז"לם וכן במקומות כו' כ"ה רוב מקומות לאומרו אחר השיר של יום ויש מקומות שאומרים אותו אחר תפלת י"ח קודם חצי קדיש ואפשר הכוונה עפמ"ש בסידור ר' שבתי ז"ל הובא בס' שם טוב קטן הנ"ל שבמזמור הלז יש בו הכוונה של הי"ג מדות של רחמים, ולכן יש בו י"ג שמות הוי', ולכך אומרים אותו מר"ח אלול, כי מר"ח אלול נפתחו הי"ג מקורות מי"ג מכילין דרחמי וכו' יעש"ה לכך יש שייכות למזמור הזה אחר תפלת י"ח כמו שאנו אומרים בכל השנה י"ג מדות אחר תפלת י"ח וכמ"ש הלבוש כאן שהי"ג מדות במקום תפלת י"ח ע"ש, ואפשר דעל כוונה זו נתיסד ג"כ מה דיש נוהגין לאומרו ביום קרה"ת בפתיחת הארון דכיון שנכלל בו הי"ג מדות יש לו מקום לאומרו בפתיחת הארון וכמו שאומרים ביו"ט היג"מ בפתיחת הארון, ועיין בא"ר ותמצא סמך קצת למ"ש, ועיין גם בספר לקוטי מהרי"ח בזה, והנה יש מקומות שנוהגין לאומרו אחר עלינו להסמיך לתק"ש וכן מנהגינו פה"ק מכקא"ז ז"ל ונהרא נהרא ופשטי']\en..

ונוהגין ג"כ לומר שיר של יום אחר תפלה שחרית יש להקדים השיר של יום לפי שהוא תדיר וכן ברכי נפשי הוא תדיר בכל ר"ח, ובמקום שאין שם רק אבל אחד יש לומר שני המזמורים ברכי נפשי ואורי וישעי בלי הפסקת קדיש שלא להרבות בקדישים, אבל בין שיר של יום לאורי וישעי יש להפסיק באמירת קדיש בכל ענין שלא יהי' נראה שגם אורי וישעי הוא משיר של יום.

ב ובמטה אפרים סימן קפ"א סעיף ח' וז"לם נוהגין בכל יום של ימי החול מר"ח אלול ואילך אחר התפלה אומרים בצבור עשרה מזמורים תהלים.

[¯ובקצה המטה אות י"ג וז"לם מזמורים תהלים כו' והמעיין בספרי מוסר ובספרי הפוסקים יראה איך שיש להזהיר מאד באמירת תהלים בכל יום כי בשבתים יחשב בעמוד העבודה ובעמוד התורה וכעוסק בנגעים ואהלות כמובא בגמ' ומסוגל לכל דבר וגורם התלהבות ואהבת הבורא ב"ה (עיין בשו"ת נוב"י חאו"ח סי' ל"ה) וגם קבלה מפי סופרים וספרים שאין לך דבר שעומד בפני המקטריגים כמו אמירת הספר תהלים עד גמירא הנקראים מזמורים שבהם יוכל לזמר ולהכרית כל הקוצים והחוחים הסובבים את השושנה העליונה ונתנו רמז לזה מי ימלל (מי שרוצה למלל מלשון מוללין מלילות וכריתה) גבורות ה' דהיינו המתקת הדינין אז ישמיע כל תהלתו יגמור כל הספר תהלים, אך הכלל ידוע כי טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה ובפרט בחודש הזה שאנו צריכין לבער הקוצים שראוי שידרוש על כל קוץ תה"לים בכוונה ובכיה ובמתון דלא כההמון טרם אשר פותח המקרא מקרא אחד כולם עונין כאחד ויש מהם מקבלים שכר בתהלים שכר בהבלעה ובקציצה מבליעי הנקודות וקוצצים האותיות עד שבשעה אחת אומרים תילי תהלים וכבר צווחו על ככה רבותינו האחרונים ז"ל כמבואר להמעיין בספריהם (וע' בס"ח אות קמ"ז וע"ל סי' תרי"ט סעי' כ"ג ובאל"מ שם) ובאתי רק להזכיר ואולי ימצא אחד מאלף שיתעורר לזה.\en.

ומתכוונים לגמור כל תהלים שני פעמים קודם ר"ה והוא עולה כמנין כפ"ר ומתחילין אחר ר"ח כדי לומר יה"ר המסודר (כמו"כ כתוב מהחיד"א) אחר אמירת תהלים בשלימות עם התחנונים, וביה"ר שלפני אמירת תהלים כתוב עד מלואת ימי שנותינו בהם שבעים שנה והוא שפת יתר וראוי לדלג מלות בהם שבעים שנה.

(ובאלף למטה אות ח' וז"לם וראוי לדלג כו' אע"פ שכן נדפס בכל הסידורים מ"מ אין נראה לתת קצבה לשנותיו דשמא מן השמים ירחמו עליו להאריך ימיו ויגיע לגבורות או יותר ודוד המלך ע"ה אמר דבר הוא ורגיל אבל אין נכון לומר כן דרך תפלה. - ומ"ש ואם אין עשרה עיין בבה"ט סי' ל"ה)

[ובקצה המטה אות כ"ד וז"לם וראוי לדלג כו' עאל"מ וגם בסידור היעב"ץ ושאר ספרים מפקפקים בנוסחא זו כנודע אך ע' בס' פנים יפות עה"ת פ' חיי שביארו בטוב עפי"ד המ"ר והזוה"ק על (ואברהם זקן בא בימים) שהי' זקן באופן שתיקן כל ימיו וזה שאפי' זקן מבוקש ותמצא שנותינו בה"ם דייקא שבעים שנה שיהי' בהם כללות השבעים עיי"ש בפע"ח ומשמי' דהרב הגה"צ מהר"צ הירצקא האבד"ק ראצפערטא זצ"ל שמעתי בהמתקת הדברים ביתר ביאור דעיקר התכלית להשים נפשו בתורה ובמצות בימי חייו דהיינו שבעים שנה דימי שנותינו בהם שבעים שנה אולם אם לא זכה האדם עוד לתקן נפשו בימים ושנים הללו אז מבקש מהשי"ת שיחי' עוד יותר ויותר אפי' מאה ועשרים שנה עד שיתקן נפשו כראוי וזה כוונת הבקשה ואל תקחני וגו' שבעים שנה וכו']].

וביה"ר שאומרים אחר תהלים כיון שא"א ספר שלם י"ל בזכות מזמורי תהלים שקראנו לפניך בזכות פסוקיהם ותיבותיהם ונקודותיהם וטעמיהם ובזכות שמותיך הקדושים כו'. ואחר היה"ר אומר קדיש יתום, ואם אין עשרה בשעת אמירת תהלים וממתינין עד שיבא אחד להשלים עשרה לומר קדיש יש לשייר מזמור א' ויאמרוהו אחר שישלמו עשרה ויאמר קדיש, ובימי תשובה שבין ר"ח ליוה"כ אומרי' יותר מעשרה מזמורים בכל יום בכדי לגמור כל תהלים פעם שלישית קודם יוה"כ עכ"ל.

מ

פרק יז - ענף ד

אמירת תהלים בערב ראש השנה על קברי צדיקים

א כפי המסורה בידי החסידים תיקן הבעש"ט זי"ע גם סדר מיוחד של פרקי תהלים לומר בערב ראש השנה על קברי צדיקים, והם המזמורים האלה: ד' ז' י"א י"ב י"ג כ"ב כ"ג כ"ד ל"ח ל"ט מ' מ"ב מ"ג נ"א פ"ו צ' ק"ב ק"ג קמ"א קמ"ב, ואחר כך יאמר בתמניא אפי (מזמור קי"ט) את הפסוקים של אותיות שמו ויסיים בפסוקים של האותיות שד"י קר"ע שט"ן.

(ליקוטי צבי, מעבר יבק)

ב רבינו בעל בני יששכר הנהיג בבית מדרשו שבכל יום מחודש אלול (נוסף על סליחות שאמרו אצל רבינו בכל החודש אלול) וכן בעשי"ת יאמרו בכל יום ספר אחד בתהלים, וכן יאמרו י"ב פעמים מזמור כ"ב יענך ה' וגו'. וביום הכיפור ובהושענא רבא יאמרו כל ספר תהלים, גם בכל ערב שבת קודש מימי השובבי"ם יאמרו כל ספר תהלים.

(מפי אדמו"ר מבלאזשוב שליט"א)

ג ובספר חדושי בני יששכר נדפס מנהג הגאון הקדוש מהרצ"א זצ"ל מדינאב בחודש אלול ועשי"ת אחר אמירת תהלים כנהוג, אומרים י"ב פעמים מזמור יענך ואח"כ אומרים יה"ר זה:

י¯ה¯י ר¯צ¯ן מ¯ל¯פ¯נ¯יך¯ י¯י¯ א¯לה¯ינ¯ ו¯א¯אnה¯י א¯ב¯ת¯ינ¯, א¯ב¯¯יר י¯ע¯ק¯ב ק¯ד¯¯ י¯¯¯ר¯א¯ל, ¯¯ת¯¯¯¯ים ע¯ל¯ינ¯ מ¯¯¯מ¯ר ¯¯¯¯ים ג¯ב¯¯ר¯ים מ¯ס¯ב¯יב, ו¯ח¯ר¯"ב פ¯¯יפ¯י¯"ת ג¯ימ¯ט¯ר¯י¯א ר¯י"ו ב¯¯י¯ד¯ינ¯, ל¯ע¯¯¯ת נ¯ק¯מ¯ה ב¯¯¯¯נ¯א¯ינ¯, ¯כ¯¯¯¯ם ¯¯ע¯נ¯ית¯ ל¯י¯ע¯ק¯ב א¯ב¯ינ¯ ע¯ל¯יו ה¯¯¯ל¯ם ב¯¯ב¯¯ית א¯ל, כ¯¯¯¯א¯מ¯ר ו¯א¯ע¯¯¯ה ¯¯ם מ¯ז¯ב¯¯ח ל¯א¯ל ה¯ע¯נ¯ה א¯ת¯י ב¯¯י¯ם צ¯ר¯ת¯י, ו¯כ¯¯ך¯ ה¯י¯ה ד¯ו¯ד ה¯מ¯ל¯ך ע¯ל¯יו ה¯¯¯ל¯ם מ¯ת¯פ¯¯ל¯ל כ¯¯¯¯ה¯י¯ה י¯א¯ב ב¯¯מ¯ל¯ח¯מ¯ה, י¯ע¯נ¯ך¯ י¯י¯ ב¯¯י¯ם צ¯ר¯ה י¯¯¯ג¯ב¯ך¯ ¯¯ם \en.¯¯ה¯י י¯ע¯ק¯ב, ה¯א ה¯¯¯ם ¯¯א¯מ¯ר י¯ע¯ק¯ב ל¯א¯ל ה¯ע¯נ¯ה א¯ת¯י ב¯¯י¯ם צ¯ר¯ת¯י, ב¯¯¯¯ם ה¯ז¯ה א¯ק¯ר¯א א¯ל¯יך¯ (אהי"ה יהו"ה אדנ"י) "י¯ע¯נ¯נ¯ "ב¯¯י¯ם "ק¯ר¯א¯נ¯, ¯ז¯כ¯ת ¯¯מ¯ת ה¯י¯צ¯א¯ים מ¯מ¯ז¯מ¯ר ה¯ז¯ה, ¯נ¯ק¯ד¯ת¯יו, ו¯ת¯יב¯ת¯יו, ו¯א¯ת¯י¯ת¯יו, ו¯ט¯ע¯מ¯יו, י¯ג¯ן ע¯ל¯ינ¯ ל¯ה¯כ¯ר¯ית כ¯¯ל ה¯ח¯ח¯ים ו¯ה¯ק¯צ¯ים (פ' החטאים והפשעים) ה¯ס¯ב¯ב¯ים א¯ת ה¯¯¯¯¯נ¯ה:

ר¯ב¯¯נ¯ ¯¯ל ע¯ל¯ם, פ¯¯ד¯ה א¯ת ב¯¯נ¯י י¯ע¯ק¯ב מ¯ח¯ימ¯ה ו¯א¯ף, פ¯ר ת¯¯פ¯ר ע¯צ¯ת כ¯¯ל ה¯ק¯מ¯ים ע¯ל¯ינ¯ ב¯¯ח¯ר¯ן א¯ף, ר¯ח¯ם ו¯ח¯נ¯ן, י¯ה¯י¯ נ¯ג¯ד ע¯ינ¯יך¯ צ¯ר¯ת¯ינ¯, ¯ר¯א¯ה ב¯¯ע¯נ¯י¯נ¯, ו¯ר¯יב¯ה ר¯יב¯נ¯, ו¯י¯ד¯ע¯ כ¯¯ל ה¯ג¯י¯ם כ¯¯י א¯ת¯¯ה ק¯ד¯¯ י¯¯¯ר¯א¯ל, ז¯כ¯ר נ¯א ב¯¯נ¯יך¯ ע¯נ¯י¯ים ו¯א¯ב¯י¯נ¯ים מ¯צ¯פ¯¯ים ל¯י¯¯ע¯ת¯ך¯ כ¯¯ל ה¯י¯מ¯ים, א¯ב¯ינ¯ ¯¯ב¯¯¯¯מ¯י¯ם צ¯ד¯יק א¯ת¯¯ה ו¯ח¯ס¯יד א¯ת¯¯ה ו¯כ¯ל מ¯ע¯¯¯יך¯ ב¯¯א¯מ¯נ¯ה, י¯ג¯ל¯ ר¯ח¯מ¯יך¯ ע¯ל ב¯¯נ¯יך¯ כ¯¯י צ¯מ¯א¯ים א¯נ¯ח¯נ¯ ל¯ר¯ח¯מ¯ים, ¯ז¯כ¯ר ל¯נ¯ מ¯ה ¯¯צ¯ו¯ית¯נ¯ ב¯¯ת¯ר¯ת¯| ה¯ק¯ד¯¯¯ה כ¯¯י י¯מ¯ך¯ א¯ח¯יך¯ ¯מ¯ט¯ה י¯ד¯ ו¯ה¯ח¯ז¯ק¯ת¯¯ ב¯¯, ו¯א¯נ¯ח¯נ¯ ב¯¯נ¯יך¯ י¯ל¯יד¯י ¯¯ע¯¯¯ע¯ך¯ ר¯ח¯ם ע¯ל¯ינ¯ כ¯¯ר¯ב ר¯ח¯מ¯יך¯, ¯¯מ¯ח¯נ¯ כ¯¯י¯מ¯ת ע¯ינ¯ית¯נ¯, ח¯י ו¯ק¯י¯ם ת¯¯ע¯¯¯ה ל¯נ¯ נ¯יס¯ים ו¯נ¯פ¯ל¯א¯ת ב¯¯¯¯ם י¯ה¯ו¯ה צ¯ב¯א¯ת ל¯נ¯צ¯ח ב¯¯ א¯י¯ב¯יך¯, ¯ב¯¯¯ם \en.¯ה¯ים צ¯ב¯א¯ת ל¯ה¯צ¯יל ב¯¯ י¯ד¯יד¯ך¯, ¯ב¯¯¯ם \en.¯ ¯¯ד¯י צ¯ד¯י"ק י¯ס¯"ד ע¯ל¯ם ל¯¯¯מ¯ר ב¯¯ צ¯ד¯יק¯ים י¯ר¯א¯י ¯¯מ¯ך¯. ב¯¯¯¯ם א¯ה¯י¯"ה כ¯¯ת¯ר ר¯א¯¯ך¯, ב¯¯¯¯ם י¯ה¯ו¯ה ת¯¯פ¯א¯ר¯ת¯¯ך¯, ¯ב¯¯¯ם א¯ד¯נ¯י ה¯יכ¯ל ק¯ד¯¯¯יך¯, כ¯¯י ר¯ב¯¯ים ק¯מ¯ים ע¯ל¯ינ¯ ל¯ש¯ח¯ת¯ינ¯, מ¯ק¯ד¯¯ ומ¯צ¯י¯ן ת¯ס¯ע¯ד¯ינ¯, ב¯¯י¯ם צ¯ר¯ה ת¯¯¯ג¯ב¯ינ¯, ל¯מ¯ע¯ן ק¯ד¯¯¯ת ¯¯מ¯ך¯ ¯ק¯ד¯¯¯ת א¯ת¯י¯ת¯ך¯, ¯ל¯מ¯ע¯ן א¯ד¯נ¯י ה¯¯¯יע¯נ¯, ¯ל¯מ¯ע¯ן י¯ה¯ו¯ה נ¯ר¯א ¯¯מ¯ך¯ ש¯מ¯ר¯ינ¯, ¯ל¯מ¯ע¯ן א¯ה¯י¯ה ר¯ח¯מ¯ים ג¯מ¯ר¯ים ג¯א¯ל¯ינ¯ ע¯מ¯ד מ¯כ¯ס¯א ד¯ין ו¯¯¯ב ע¯ל כ¯¯ס¯א ר¯ח¯מ¯ים, פ¯¯ת¯ח ל¯נ¯ ¯¯ע¯ר¯י ¯¯מ¯י¯ם ל¯ע¯ל¯ת ת¯¯פ¯ל¯ת ד¯פ¯ק¯י ד¯ל¯ת¯יך¯, כ¯¯י ל¯ך¯ ע¯מ¯ך¯ י¯¯¯ר¯א¯ל מ¯ק¯ו¯ים, ל¯י¯¯¯ע¯ת¯ך¯ ס¯ל¯ה. י¯¯¯ר¯א¯ל ר¯א¯¯ית ת¯¯ב¯א¯ת¯ך מ¯ק¯ב¯¯ל¯י א¯מ¯נ¯ת¯ך¯ ו¯ת¯ר¯ת¯ך¯, \en.¯ ¯¯ד¯י ה¯צ¯יל¯נ¯ מ¯כ¯¯ל ה¯ק¯מ¯ים ע¯ל¯ינ¯, ו¯ת¯ת¯¯נ¯נ¯ ל¯ח¯ן ¯ל¯ח¯ס¯ד ¯ל¯ר¯ח¯מ¯ים ב¯¯ע¯ינ¯יך¯ ¯ב¯ע¯ינ¯י כ¯¯ל ר¯א¯ינ¯ ל¯ה¯מ¯צ¯יא מ¯ר¯ג¯ע¯ ל¯נ¯פ¯¯¯ינ¯, ר¯ע¯ה נ¯א¯מ¯ן מ¯ה¯ר¯ה י¯ב¯א ו¯י¯ג¯א¯ל¯נ¯ ב¯¯כ¯¯ח¯ך¯ י¯ה¯ו¯ה \en.¯ה¯ינ¯, ו¯ת¯ב¯¯נ¯ה ע¯יר¯ך¯ ב¯¯מ¯ה¯ר¯ה ב¯¯י¯מ¯ינ¯, ¯ת¯כ¯נ¯ן ב¯¯ית מ¯ק¯ד¯¯¯ינ¯ ו¯ת¯פ¯א¯ר¯ת¯¯ינ¯, ו¯ת¯¯¯ר¯ה ¯¯כ¯ינ¯ת¯ך¯ ב¯¯ינ¯ינ¯ כ¯¯י ב¯¯א¯ר פ¯¯נ¯יך¯ ח¯י¯י"ם ל¯נ¯ (גי' אהי"ה הוי"ה אהי"ה) א¯מ¯ן ס¯ל¯ה:

ד. בערב ראש השנה יאמר תהלים כל היום

בספר השיחות (תש"ד) עמוד א' בשם כ"ק אדמו"ר מהרש"ב נ"ע שבערב ראש השנה יש לומר תהלים כל היום, לשוב בתשובה על המעשים שעשו בשנה שעברה, כדי שבתפלת ערבית דר"ה כבר יהיו נקים וזכים.

ה. תרועה יהיה לכם

שראשי תיבות וסופי תיבות אותיות ה' תהלים רמז למה שנהגו ביום ר"ה לומר כל חמשה פרקים של תהלים דהיינו ה' תהלים ר"ל ה' (ספרי) תהלי"ם.

(בית ועד לחכמים)

מ

פרק יח - ענף א

חודש תשרי - ראש השנה

א בר"ה יאמר מזמורי תהלים קודש השינה

קודם שישכב יאמר מזמורי תהלים עד אשר תגבר עליו השינה מאד.

(עבודת הקודש דף מז במורה באצבע סימן ט)

ב ובספר שערי הקודש על עבודת הקודש אות ה' וז"לם

מגודל מעלת אמירת תהלים ומעשה נורא מאחד שהי' נזהר מאד לומר תהלים בכ"י ועי"ז נצל בשעת הגזירות מפורעניות, עי' לעי' סי' י' אות מ"ה בשעה"ק.

(שערי הקודש אות ה)

ג ביום ר"ה המנהג לגמור כל התהלים

ביום ר"ה המנהג בזה"ז במקהלות ישראל לגמור כל התהלים עד העלות המנחה ועיין במג"א ריש סי' תקפ"ד, נראה שבזמן ההוא עוד לא נתפשט מנהג זה.

ד בספר תורי זהב על שיר השירים להגאון ר' הירץ שייער ז"ל בעמוד ט"ז שתיקן תקנות ואחת מהן שהולכין בר"ה לאחר אכילה אנשים ישרים לביהכ"נ לומר תהלים עד זמן המנחה ע"ש.

ה במטה אפרים סימן תקצ"ח א' כתב, ויש נוהגים בב' ימים של ר"ה להשלים תהלים ב' פעמים כמנין "כפר".

ו הצה"ק ר"ר אלימלך זי"ע הי' אומר בר"ה כל התהלים בציבור

בראש השנה התפלל עם עלות השחר בעצמו לפני התיבה. קודם תקיעת שופר הלך בחדר במיוחד וסגר הדלת בעדו. בשעה א' אחר חצות נגמרה התפלה. בסעודת יום טוב לא משך רק כחצי שעה.

אחרי כן היה עומד בעצמו בביהמ"ד לפני התיבה ואמר כל היום תהלים בציבור.

(אהל אלימלך, אות שמב, שמו)

ז כ"ק מרן מבעלזא זי"ע, הקפיד על המנהג הנהוג מקדמת דנא, לומר "תהלים בראש השנה בציבור, לאחר סעודת היום. הדבר בא לידי ביטוי, גם כאשר המתפללים של ה"בעלזער שטיבל", הביעו בפניו את משאלם, אודות מחשבתם לנטוש את השטיבל בר"ה, בכדי לבוא בר"ה לקטמון, כי חפצם להתפלל בחצר הקודש, בצוותא חדא עם מרן הקדוש. ברם ומרן זי"ע לא ניאות לבקשתם זו. כי הקפיד מאז ומקדם שלא לבטל מנין קבוע.

והוסיף ופירט עוד אחד מנימוקיו ואמר: כיון שב"בעלז" הקפידו לומר "תהלים בראש השנה. והנה, אצלו שמסיימים את התפילה בשעה מאוחרת מאד, לא מתאפשר הדבר... על כן חפץ הוא איפוא, שמיהו ב"בעלזער שטיבל" יאמרו תהלים!

(ביתו נאוה קודש)

מ

פרק יח - ענף ב

חודש תשרי

א עשרת ימי תשובה שבין ר"ה ויו"כ

בימי תשובה שבין ר"ה ויו"כ אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום בכדי לגמור כל התהלים פעם שלישית קודם יוה"כ.

ב י"ג מידות נוהגים לסיים כל ספר תהלים.

מרן הח"ס ז"ל נהג להשלים התהלים בבית מדרשו ביום י"ג מידות כמובא בליקוטי חבר ח"ג וכן נוהגים עוד היום בבית מדרש הבחורים (בפ"ב הק"ק).

וכן נהג הגאון האמרי אש ז"ל כמובא בס' זכרון יהודה ע"כ, ובספר לקוטי מהרי"ח כתב שכן המנהג בכמה מקומות.

ג להשלים כל ספר תהלים בציבור

בי"ג מדות הי' רגיל אא"ז זצ"ל להשלים ספר תהלים בציבור ואח"כ קרא בס"ת מעשה הקרבנות והקטורת ופ' קח את המחתה וברכת כהנים ואח"כ אמר הוידוי הגדולה. (וכמו כן המנהג אצל כ"ק אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג שליט"א)

(הישר והטוב הנדפס מחדש דף כ"ד ע"ב)

ד יש נוהגים לסיים שני פעמים כל ספר תהלים

בספר שפע חיים מביא מנהג אביו הגה"ק מרודניק זצ"ל שסיים שני פעמים תהלים כמנין כפר. וכן נהג כ"ק אדמו"ר מפאפא זצ"ל.

ה יש נוהגים לסיים ג' פעמים כל ספר תהלים

בספר ויגד יעקב (בהקדמה) כתב שראה אצל הגה"ק משינאווא זי"ע שסיים ג' פעמים תהלים אחד בבוקר לפני התפלה, השני אחר התפלה, והשלישי לפני מנחה. וכן נהג אחריו מרן הויגד יעקב זצ"ל.

מ

פרק יח - ענף ג

חודש תשרי - יום הכפורים

א סדר יום הכפורים

בגור ועוד נוהגים לומר עם הש"ץ תהלים צ"ז, המסתיים ב"אור זרוע לצדיק", ובסיומו בקול: "אור זרוע לצדיק" וגו' " (והקהל אחריו) ז' פעמים.

מנהג קדום לגמור התהלים אחר תפלת כל נדרי.

(ד"מ סי' תרי"ט, בטור או"ח סי' תקע"ט, מג"א ריש סימן תקפ"ד)

ב מנהג בהרבה גלילות בישראל לומר כל ספר תהלים בליל יום כפורים והוא מנהג ותיקין כי אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים שכלול מן הכל, מרבים שבחים להש"י, ורבים מזמורים הם של התעוררות תשובה, ורבים מזמורים הם של בקשת מחילה וסליחה והכל מיד ה' השכיל חבר דהמע"ה ברוח הקודש, והאומר תהלים הוא כמתפלל, והוא גם כן כעוסק בתורה, כי כבר בקש דהמע"ה שיהיו מקבלים שכר הקורים בתהלים כעוסקין בעומק התורה בנגעים ואהלות, ומצאתי גם כן בטור או"ח סוף הלכות תענית סימן תקע"ט בענין תענית ציבור החמורים של גשמים כתב לומר פזמונים וסליחות ותחנונים (וז"ל, ויחזיר ספר תורה למקומו ויאמר קדיש וכו' ואם ירצה יתחיל תהלים ויקרא קצת "כמו שקורין בליל י"ה" או יותר עד זמן מנחה וכו') ע"ש.

אמנם מי שעיף ויגע ואי אפשר לו, על כל פנים יאמר ד' מזמורים הראשונים קודם שישכב, כי הם מסוגלים שלא יבא לידי קרי, וכן כתב בסדר היום דף צ"א.

(של"ה עמוד התשובה דף רכ"ט ע"א)

ג נכון לומר אחר ערבית ספר תהלים כולו ויאמר בין ספר לספר פזמוני שבעה כורתי ברית כמו שאומרים באור הושענא רבה ממש.

(עבודת הקודש מורה באצבע דף נ)

ד בכל תפוצות ישראל נהגו לומר את ארבעת המזמורים הראשונים מספר תהלים וקדיש יתום אחריו.

ה אחר ערבית יאמר עם הקהל ד' מזמורים הראשונים שבתהלים כי סודם גדול מאד להנצל מקרי וטוב שלא לומר שום פסוק או כונה לענין זה שמא ח"ו בהיותו פגום לא יעשו דבריו פירות ואדרבא יתגרה לכן יקיים בתוך עמי אנכי יושב ודי בזה.

(עבודת הקודש דף 89 במורה באצבע סימן ט)

ו בכל תפוצות ישראל נהגו לומר את ארבעת המזמורים הראשונים מספר תהלים.

מענין גודל מע' אמירת תהלים בכל יום עי' לעי' בסי' ג' אות מ"ה בשערי הקודש. ואם זאת בכל השנה, כ"ש בליל התקדש יוה"ד הנורא הזה, וז"ל של"ה הק' מזה מנהג בהרבה גלילות בישראל לומר כל ספר תהלים בליל יוה"כ, והוא מנהג ותיקין, כי אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים שכלול מן הכל מרבים שבחים להשי"ת, ורבים מזמורים הם של התעוררות תשובה, ורבים מזמורים הם של בקשת מחילה וסליחה, והכל מיד ה' השכיל חבר דהמע"ה ברוח הקודש, והאומר תהלים הוא כמתפלל והוא ג"כ כעוסק בתורה, כי כבר ביקש דהמע"ה שיהיו מקבלים שכר הקורין בתהלים כעוסקין בעומק התורה בנגעים ואהלות כו'. אמנם מי שיגע ועיף וא"א לו, עכ"פ יאמר ד' מזמורים הראשונים קודם שישכב כי הם מסוגלים שלא לבא לידי קרי כו'.

(שערי הקודש אות כ"א)

ז אחר ערבית יש לומר ד' מזמורים הראשונים שבתהלים כי יש בהם ש"ו תיבות ועם הד' מזמורים עולים למנין ש"י כמנין קרי, ור"ת וס"ת מהמזמורים עולים למנין קל"א כמנין סמא"ל, ומסוגל ולהנצל מקרי. וגם יכוין בשם י-ה-ו-ה בניקוד בברית. ואח"כ אומרים מזמור קמ"ט הלוויה שירו לה' שיר חדש וכו', אנא בכח וכו'. ויש אומרים כל אלה קודם השכיבה ונזהרים מלדבר אח"כ אלא שוכבים וישנים מיד.

ח מעלת לימוד התורה בליל יוהכ"פ - סדר הנהגת הלילה והיום

אח"כ שיר היחוד עם הצבור במתון גדול, וישמח שמחה עצומה במחשבתו בגודל אלהותו ית"ש. אח"כ תהלים עם הצבור, ואל תפרוש עצמך מן הצבור ח"ו, ואומרים ג' ספרים קודם השינה וב' ספרים אחר השינה. ובכתבי האריז"ל וז"ל: וטוב לא לישן בליל יה"כ אלא לעסוק בתורה שלא לבוא לידי קרי כו' עכ"ל.

ואם ישער האדם בעצמו שאם לא יישן כלל בלילה לא יוכל להתפלל למחר בכוונה עצומה שתחטפנו השינה, יישן מעט אחר אמירת תהלים ואחר למוד ח' פרקים משניות דיומא והאדרא בזה"ק. וקודם השינה יאמר לשם יחוד כו', בשביל עבודת הבורא ית"ש של מחר.

ויזהר לומר הד' מזמורים הראשונים שבתהלים קודם השינה ולקרות ק"ש שעל המטה וברכת המפיל בכוונה עצומה. ואם ישן בבהכ"נ יזהר מאוד להכין מים אצלו, גם כלי אחר שיוכל לרחוץ ידיו תיכף אחר השינה, ולא ילך ד"א בלא נט"י ח"ו. ויסיר הפוזמקאות מרגליו קודם השינה ויזהר שלא יכסה אותם בדבר המחמם ח"ו, הובא בספרים. ויזהר מאד קודם השינה לנקות גופו מנקבים גדולים, וזה ג"כ זהירות להנצל מטומאת קרי ר"ל בעת השינה. ויזהר האדם מאד למסור שינתו לשומר להקיץ אותו באשמורת.

(יסוד ושורש העבודה פרק שביעי שער האחד עשרם שער האיתון)

ט הצה"ק ר' הרשל'ע ליסקער זי"ע הי' אומר כל התהלים בציבור ביוהכ"פ.

לא מש מבהכנ"ס כל הלילה של יוה"כ והי' אומר עם הקהל שיר היחוד וכל ספר תהלים. ומעט ששכב על הארץ לישן קצת. וגם בשנה האחרונה שסתר הבהכנ"ס הישנה ובנה החדשה ולא הי' נגמרה עדיין והתפלל בתוך בית מדרשו שהי' סמוך לביתו. ג"כ לא הלך לביתו.

(דרכי הישר והטוב החדש דף דש)

י בבעלז אמרו ג' פעמים כל ספר תהלים ביום הכפורים.

ב"בעלז", אמרו בליל יו"כ לאחר חצות ג' פעמים את כל ספר התהלים בזאח"ז, עד אור הבוקר ובתוך הבית המדרש! (ולא בביהכנ"ס)

(מפי הרה"צ מנארול שליט"א)

יש לציין כאן, כי זימנא חדא, בליל יום הקדוש (היה זה בשנת תשט"ו), כאשר הקהל אמר תהלים כנהוג, בתוככי היכל ה"שאטיר", (והש"צ היה ר' מ.נ. ע"ה) והנה כ"ק מרן זי"ע שהתאכסן בהאי שתא בדירת הרה"ח מנדל רוטנר ז"ל, וחלון החדר היה סמוך מאד אל מקום ה"שאטיר", ושמע מרן באזניו שהציבור אומר מידי פעם לאחר כל ספר וספר את היה"ר, וכן י"ג מדות וקדיש אחריו (כמו בליל הו"ר) - נדהם אפוא עד למאוד... ושלח לאלתר להורות להקהל, שיאמרו את ה"יהי רצון" וכו', אך ורק עם סיום כל ספר התהלים עד גמירא ותו לא!

(ביתו נאוה קודש דף ר')

יא כשמסיימים תהלים אומרים אח"כ היה"ר של חול ולא של שבת ויום טוב.

במשמרת שלום סימן מ"ב או' ב' כתב כשמסיימין תהלים אומרים אח"כ היה"ר של חול ולא של שבת ויו"ט. (ועי' במט"א תרי"ט כ"ב, ושו"ת משיב הלכה ח"א סי' ש"ס)

יב לקרוא תהלים לאור הנר

בשו"ת הגאונים שבסו"ס נהרות דמשק מביא שם בסי' נ"ב תשובה לרבינו האי גאון ז"ל וז"לם

וששאלתם לענין אם יקרא לאור הנר בשבת כו' ומנהגינו כאן בקוראין בביהכ"נ מתקבצים אנשים בליל יוהכ"פ ופעמים בלילי שבת וקורין תהלים לאור עששית וכו'. [ועיין ג"כ בספר עשר קדושות דף ל"ז ע"ב סוף אות ט"ז מש"כ בזה].

יב ספר לי איש אמונים שפ"א במוצאי יוה"כ נכנסו אליו חשובי מקורביו ונדחק גם הוא ביניהם ונכנס, פתח רבנו ואמרם אתמול בלילה כשחפצנו לנוח מעט בא אלינו אותו רשע... אמרנו לום רשע, מה אתה רוצה ממנו, ובקשנו אותו בתחנונים שילך לו מאתנו, וכשסירב ולא מש ממקומו, דחפנו אותו דחיפה חזקה כזו עד שכמעט שנשברו כל עצמותיו.

בעל האור החיים היה לו ג"כ מעשה כעין זה ומספר ממנו בספרו (ראה או"ח פ' ויחי עה"פ אסרי לגפן עירה) אנחנו לא נכתוב מזה כלום בספר שלנו, באותה שעה התחיל ר' קאפיל (זה היה מקורבו של רבנו ת"ח זקן) לומר תהלים בביהמ"ד, ולקולו הקיצונו ותחי רוחנו, הנני מבקש איפה מכם שבכל ליל יוה"כ תאמרו תהלים אבל במתון ולא בחפזון... אח"כ הוסיף רבנו ואמרם היום היינו במקום שנכנס הכה"ג רק אחת בשנה ובקשנו שם על שלשה דברים, ובדברים האלה נגמרה השיחה, ופטר את מקורביו לשלום.

(פאר יצחק דף 89 תולדות מרן הגה"ק מהרי"א מזידיטשוב)

יג בליל יו"כ יקבעו משמורות באמירת תהלים בציבור, (יוסף אומץ מנהגי (ק"ק פרנקפורט) סימן תת"ר, וראה באגרת קודש (מהרי"ץ) ח"ה אלף תקמ"ב, עיי"ש).

יד כארי יקום וילמוד תהלים ואם חושש שכאשר יאמרו הקהל ק"ש יעבור זמנה יאמרנה ביחיד קודם שיתחיל הזמירות בכוונה שלימה.

(עבודת הקודש דף נ במורה באצבע סימן ט)

טו מרבינו ישראל בעל שם טוב זי"ע

אעפ"י שמתפלל שחרית ומוסף בדביקות מתפלל מנחה בלא דביקות מחמת חולשא שנחלש גופו ומוחו. יראה שלא להחליש גופו שיכול להתפלל חובת היום זמירות וק"ש ותפלה בדביקות גדול ואם יתן לו השי"ת עוד כח יאמר תהלים בדביקות.

(לקוטי יקרים)