תשובה אם מותר לחלוק על דברי רבותינו ברבים אפילו במקומם. "...לא מובן שום חשש בזה, ואדרבה זה כבודו שמזכירים שיטתו בד"ת ומעיינים בדבריו אף דהמסקנה של החכם המעיין הוא שלא כדבריו..." לענין לחלוק על החזון איש בבני ברק. שו"ת אגרות משה

151

תשובה שמותר לצאת בשעון ותכשיטים כי אין לנו רה"ר דאורייתא, דנוהגין במדינותינו לגמרי כרש"י שצריך ס' רבוא אף לקולא. שו"ת אגרות משה

152

משיעורי הראש"ל ר' עובדיה יוסף שליט"א "...דאין רה"ר אלא רק אם עוברים בו ששים רבוא, ואין מקום מצוי כזה... מכוניות שיש בו ס"ר אנשים לא הוי רה"ר דבעינן ס"ר הולכים כדגלי מדבר... התפללנו בביהכ"נ שערי ציון (פלעטבוש) ... השבתי שיש לעשות עירוב וזה מצוה ובאו כמה קיצוניים... אך ב"ה לא פגשו אותי..."

153

תשובת אגרות משה בענין לא תתגודדו "...ולכן בניו יארק וברוקלין וכד' שכל המנהגים מכל העולם איתנהו וא"כ לא שייך מחלוקת, שידוע זה לכל שיש בכאן כמה מנהגים..." לענין נישואין בימי הספירה. או"ח קנ"ט

156

תשובת אגרות משה בענין גילוח שערות לנשים "...הספק הוא משום דבמדינתנו דאמעריקא שנקבצו לכאן מכל המדינות וכל אחד נוהג כפי המקום שבא משם ולא נקבע כאן איזה מנהג קבוע ואין בזה משום לא תתגודדו..." "...אף אי נימא דדמי זה למנהג מחלוקת בדין נמי אין בכאן משום לא תתגודדו, משום דהוי כשני בתי דינין בעיר אחת..." אבה"ע נ"ט

157

תשובה "... מה שמתנצל כתר"ה במה שחלוק עלי בדבר הלכה הוא למותר, כי כן דרך התורה שצריך לברר האמת וח"ו מלשתוק בין לקולא בין לחומרא... ואף אם יחשוב אותי לגדול רשאי לחלוק..." "...וגם הא בניו יארק וברוקלין יש אולי מקומות שהם רה"ר דאורייתא שהולכין שם ס"ר, ואם בניו יארק אפשר שאינו דאורייתא מצד היקף המחיצות... מ"מ בברוקלין אפשר יש מקומות שהם רה"ר דאורייתא..." שו"ת אג"מ

158

מכתב עידוד להרה"ג ר' אשר אנשיל קרויז זצ"ל רב דק"ק ראצפערט להקמת העירוב בוויליאמסבורג תשל"ג, מכ"ק אדמו"ר מפאפא זצ"ל (סגן נשיא התאחדות הרבנים)

160

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' נפתלי הערצקא קעניג זצ"ל אב"ד דק"ק שארמאש, יושב ראש התאחדות הרבנים

161

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' יהושע כ"ץ זצ"ל אב"ד דק"ק סאמבאטהעלי

162

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' אברהם מאיר איזראעל זצ"ל אב"ד דק"ק הוניאד, רב הראשי לקהל הפליטים בווינא, בעמח"ס ילקוט המאירי על הש"ס. וגם ראיה מדברי החת"ס שאין לחוש שקלי דעת יקנו עתונים וכדומה

163

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' אפרים פישל הערשקאוויטש שליט"א אב"ד דק"ק האליין ודומ"ץ צאנז קלויזנבורג

164

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' אהרן ווידער שליט"א אב"ד דק"ק לינץ ודומ"ץ צאנז קלויזנבורג

165

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' שמואל אברהם זעלטנרייך זצ"ל אב"ד דק"ק שטשאקאווא, יו"ר בי"ד של התאחדות הרבנים ובעמח"ס קובץ הפוסקים

166

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' מאיר גרינבורג זצ"ל אב"ד דק"ק קעזמארק

167

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' מנשה קליין שליט"א אב"ד דק"ק אונגוואר בעמח"ס שו"ת משנה הלכות

168

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' חיים בערגער זצ"ל אב"ד דק"ק מישקאלץ

169

עוד להנ"ל, מהרה"ג ר' שמעון זאב מיללער זצ"ל אב"ד דק"ק אראד

170

עדות שבא הרה"ג ר' אשר אנשיל קרויז זצ"ל עם המכתבים הנ"ל לפני כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל וברכו בהצלחה בכל הענינים, מאת נאמן ביתו ומשב"ק הרב ר' יוסף אשכנזי ז"ל

174

תשובה מהגאון ר' יוסף הירש זצ"ל אב"ד טארנא ואח"כ בברוקלין, א) הלכה כדברי המיקל בעירובין גם במחיצות, ב) אין לנו רה"ר מה"ת, ג) מחיצה עשויה בידי אדם לא אמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצה

175

דעת הגאון מוהרי"ש אלישיב שליט"א שבעיר שיש בו ששים רבוא סומכים על השיטה שצריך ס' רבוא בכל יום עוברים שם לבטל המחיצה ולא רק שגרים שם, מספר ישיב משה 

180

תשובה שבעיר גדולה כמו בומביי וכלכותא שבהודו (שהיו בה כמה מיליוני בני אדם) אין רה"ר דאורייתא לדעת הרמ"א, ואולי גם לדעת מרן... שכן נהגו בכל ערי אירופה... שו"ת זבחי צדק לר' עבבדאללה סומך, ראש רבני בבל ורבו של הבן איש חי

181

תשובה שניה מהנ"ל שפשוט כביעתא בכותחא שצריך שיהיה ס' רבוא בכל יום דהיינו מן הבוקר עד הערב בלי הפסק הולכים בו ס' רבוא, וכן בכל יום בלי הפסד דילפינן מדגלי מדבר והמחמיר יחמיר לעצמו ומנהג עיר גדולה בומביי יסודתו בהררי קודש כסברת רוב הפוסקים

182

תשובת הגאון בעל מנחת יצחק זצ"ל, א) פירוש בבית אפרים דתלוי באם ס' רבוא מצויין שם בקירוב מקום ואפשר שביום אחד יעברו ס' רבוא בדרך ההוא (ואין להקל ממה שיש יום אחד שאין עוברין בו ס' רבוא...). ב) מפלפל בדברי החזון איש דג' מחיצות של עומ"ר מוציא מדינא דאורייתא ומעיין אי אפילו ב' מחיצות סגי. ג) מפלפל בדין החזון איש ור"ל דהפירצות בקרן זוית בין להב"א ובין להמשכ"י אין מבטלות המחיצות

183

תשובת הגאון ר' אברהם דוד הורוביץ שליט"א אבד"ק שטראסבורג וחבר בד"צ העדה החרדית "בדבר אשר רעיוניו יבהלוהו... שבדק הכביש ברחוב יפו שבזמן הקרוב יגיע לס' רבוא בוקעין..." "...אם אין בעיר הגדולה מקום שמתקבצין ס' רבוא כאחד אין גדלותה אפילו כאנטוכיא עושה אותה רה"ר... וזש"כ הפוסקים דאין בזה"ז דין רה"ר... דכלי הרכב י"ל שהם רה"י גמורה בפ"ע... בש"ק אין אפילו מחצית מהנוסעים..."

184

תשובה מהגאון ר' אלחנן היילפערין שליט"א שבעיר גדולה כלונדון אין רה"ר דאורייתא א) ד' מחיצות של הבתים עומד מרובה, ב) שערי העיר אינן מפולשין, ג) שיש על הרחובות גשרים מהרכבת שתחתיהן צוה"פ ומפסיק את הרה"ר. שו"ת שדה אלחנן

185

תשובת הגאון מהרש"ם מברעזאן זצ"ל. א) מקור הדברים דבעינן ס"ר מצויין שם דומיא דדגלי מדבר, מספר האשכול בשם הגאון. ב) אין לפרש שיהא ראוי לעבור, אלא שיהיו עוברים בכל יום וודאי, ג) מתרץ הקושיא דמעלות בית מרון האיך אפשר שיעברו שם ס"ר בכל יום. ד) מתרץ קושיית מהר"י אסאד אמאי אין מתירין שופר ולולב בזה"ז דלא שייך גזירת שמא יעבירנו

186

תשובת הגאון מהרש"ם מברעזאן זצ"ל "...גם העלה הבית אפרים שם דדוקא עוברים ברגל בעינן ולא העוברים במרכבות ובעגלות, דבעינן דומיא דדגלי מדבר..." ומביא שהב"א והשאילת יעב"ץ סברי שדעת בעלי התוספות הוא דלא כסברת הרשב"א, לענין פלטיא.

187

תשובה מהרה"ג ר' פסח אליהו פאלק שליט"א מגעיטסהעד, שבזה"ז יש עוד הרבה צירופים גדולים שאין לנו רה"ר שיטת החזו"א, צריכים ס' רבוא רגלי עוברים באמצע כדגלי מדבר עיי"ש. שו"ת מחזה אליהו

188

תשובת הגאון ר' יחזקאל ראטה שליט"א אבדק"ק קארלסבורג באם יש אנשים שמנגדין להיתר העירוב אם אוסרין על המתירין, ואם יכולין לזכות בפת נגד רצונם. א) דברי שו"ת מחז"א שזכות גמור מועיל אפילו בעומד וצווח, ב) כופין על מדת סדום, ג) במקום שכופין מן הדין אפשר לזכות בע"כ, ד) אין צריך חלק בגוף הפת רק שיהא מסור לו, ד) כ"ז מלבד הטעמים ששוכרין משר העיר.

189

עובדא מהרה"ק הדברי חיים מצאנז זצ"ל שהבטיח זש"ק למי שיתקן עירובין בעירו, וכן אחרים ששמעו הסיפור ועשה ככה ונוושעו גם כן, ונדפס לפני כשבעים שנה

190

חמש תשובות משו"ת ובחרת בחיים לרש"ק זצ"ל בענין עירובי חצירות "...אחד רוצה לחזור מעירובו בשותפות עם בני העיר... זה מביא לידי גיחוך..." "כמה אנשים שאין מודים בעירוב... י"ל שסומכין על ששוכרין משר העיר... ומ"ש דלא סמכו ע"ז רק בדירת נכרי... מנ"ל לחדש חומרא כזו... ד'כל שיש לו יד בתפיסת הבית נחשב כשותף' דינא הוא בכל הענינים ואינו קולא" (ועיין מספר 700 ע"ד כח שר העיר היום)

191

שו"ת שואל ומשיב "...כיון שנודע שאדוני העיר יש להם כוח בכל בתי העיר להטות הדרך וגם כל מה שיהיה לתיקון ויופי העיר יכולין אף להשחית ולקלקל הבתים בכדי לתקן העיר וליפותה, א"כ יש להם כוח בבתי העיר ויש להם רשות להשכיר..." (מהדו"ת סימן ס"ב)

192

דברי הגאון בעל חלקת יעקב זצ"ל "...רבותינו נ"נ שמו נפשם בכפם להתיר כל העיירות שבכל מקום ע"י צוה"פ שזה אינו מועיל רק לשיטות הסוברים שאין לנו היום רה"ר כיון שאין ס"ר בוקעים בכל יום... ולא חיישי לשיטות גדולי ראשונים ואחרונים דאף האידנא יש רה"ר..." מתוך פתיחה לקונטרס תיקון עירובין

193

תשובת הגאון מוהר"ר אהרן וואלקין זצ"ל אבד"ק פינסק בעל שו"ת זקן אהרן להחלקת יעקב "...אשריו ואשרי חלקו חבלו נפל לו להיות ממצדיקי ומזכי הרבים מחילול ש"ק מחלקו יהא חלקי. ובנוגע לספקות אשר העיר תמהני הלא כבר ידוע שרבותינו הראשונים והאחרונים צעקו ככרוכיא על אלה שמחטטים לחפש חומרות בהלכות עירוב, שהלכה כדברי המיקל בעירוב..." (ומיירי שם גם לגבי מחיצות, עיין כל התשובה)

194

תשובת החתם סופר סימן צ"ט ... השכל הפשוט גוזר שראוי ומחויב לתקן החצרים והמבואות בעירוב המתיר טלטול... הדבר מוטל על הרב הת"ח שבעיר לתקן המבואות ואם לאו מכשול וקולר העם על צוארו"

195

תשובת הגאון בעל חזון נחום זצ"ל "...נמצא בעיר מפלגות לשטן כדי להכעיס ימאנו לזכות בפת העירוב" ומסיק "...בעירובי חצירות של כל העיר דליכא קצת חוב רק זכות גמור זכות הרבים שלא יהיו נכשלים בחילול שבת חס ושלום, אם כן יש לומר שמהני לזכות להם בעל כרחך ... ובצירוף שאר הדברים (שעשינו פה פארא פארק)..."

196

תשובת הגאון ר' ישראל אברהם אבא קריגער זצ"ל רב בקהלת קאשערדארי, ליטא, פראנקפורט דמיין, ועוד. בירור מקיף ומעמיק בענינים, א) אם יש שאינם חפצים לעשות מחיצות, ב) אם יש מחיצות ואינן רוצין לערב, ג) אם אין מסכימים להיתר, ד) אם אין רוצים להשתתף ביחד בעירובי חצירות. מתוך ספר תענוגי ישראל

197

ג' תשובות משו"ת מחזה אברהם בענין עירובי חצירות אם צד אחד אין רוצה לזכות, שקיל וטרי בדברי הרשב"א דהיכא דהוי זכות גמור זכין בעל כרחו "...וכבר הבאתי דברי הרשב"א... דלא חשיב זכות [בני"ד] דאטו הצד הב' אינם רוצים בעירוב, האל גם הם רוצים רק שיהיו הם המזכים..."

198

ג' תשובות בשו"ת מהרש"ם מברעזאן זצ"ל "...בדבר היתר הטלטול בעיר ניו יארק אשר מאז השבתי להסכים עם ההיתרים שכתב הרה"ג מ' יהושע סיגעל... ההיתר ברור גם שלא בשעת הדחק וגם בעל נפש יוכל לסמוך על זה...". גם תשובה אחת בענין שכירות רשות מאת הפוליצייא [משטרה]

199

שו"ת בית אפרים "...עיירות שיש בהם דרכים המפולשים שעוברים תוך העיר והוא דרך המלך ורחוב י"ו אמה, אם יש היתר לטלטל בעיירות אלו בשבת ע"י צוה"פ..." "הרא"ש מדעתו דע"ת ... צווח ככרוכיא שלא להכשיל הרבים בביטול זה, וא"כ בני"ד דבר ברור שחלילה לבטל התיקון..." (תשובה א' להמשכנות יעקב זצ"ל)

200